פעם ג’ו המגניב, היום יוסף

"רק בגלל שהמצב שלך נראה
חסר תקווה אתה מרגיש שאלוקים
לא בסביבה. הזמן שלך הגיע,
ג'ו". שיחה בשניים במקום 'הישן'
מ'הימים ההם'.
 
 
"תפגוש אותי במקום 'הישן' בעוד שעה".
 
"בפאב?"
 
"כן".
 
"מה איתך? אחרי שהתקדמת כל כך בחיים, כולם גאים בך".
 
"מספיק עם זה. בעוד שעה, דב".
 
קליק.
 
זה החבר שלי – ג'ו המגניב, מי שפרש 'מהמרוץ אחרי נשים' לפני שנים. את המשבר הרציני הוא חווה כשאשת חלומותיו קמה ועזבה בלי שום סיבה. אחרי שהתנגש חזיתית בקרקע, הוא חזר בתשובה, גילה את האמונה, והחיים שלו הפכו מתוקים יותר.
 
עשר שנים עברו מאז. למה הוא רוצה לפגוש אותי במקום של 'הימים ההם'?
 
"דב, אני נמצא ברשימת המפוטרים".
 
"מה? אתה המורה הכי טוב שיש להם. הילדים בחרו בך כמורה המועדף בבית הספר כבר שלוש שנים ברציפות".
 
"קיצוצים. אין קביעות במקום שאני עובד. הפחות ותיקים הם אלה שילכו ראשונים. לכן בחודש הבא אני כבר בחוץ, בלי עבודה".
 
"אתה טוב במה שאתה עוסק, תמצא משהו תוך זמן קצר, אני בטוח".
 
"כבר שישה חודשים שאני מחפש משהו. אפילו המנהלת יודעת. היא הסכימה לעזור לי עם זה מכיוון שהיא לא רוצה להקשות עלי. למצוא מקום עבודה התגלה כמשימה קשה בימינו, דב".
 
"מה עם החסכונות? הירושה? אמור להיות לך מספיק כסף לכמה שנים הבאות, לא?"
 
"כבר לא. ללמד זה הדבר הכי טוב שאני יודע לעשות. אני אוהב את זה. זה מעניק לי סיפוק עצום בחיים. הסכמתי לעבוד כמורה למרות שידעתי שהמשכורת שלי לא תסגור לי את החודש. משכתי פה ושם מהחסכונות כל שנה. ההשקעה הכי גדולה שלי בחיים היא האמונה שבורא עולם מטפל בי ודואג לי, וזה מה שאני מאמין שיקרה, אפילו שהחסכונות כמעט ונגמרו ולמרות שהמשכורת, בצעדים של צב, עלתה קצת. התוכנית שלי הייתה שלפני שאגיע למטבע האחרון יהיה לי מספיק, בעזרת השם, למשפחה ואפסיק לנגוס מהחסכונות. עכשיו אין לי משכורת, וותק, והחסכונות מתכווצים מחודש לחודש בקצב מסחרר".
 
"ג'ו, למה אנחנו כאן? מה שאתה חווה עכשיו זה כמעט כלום לעומת מה שעבר עליך לפני עשר שנים. תמיד נשענת על בורא עולם, תמיד סמכת עליו שהוא מטפל בך ודואג לך. אתה מבין שזה מבחן שהוא שולח לך, נכון? זאת הזדמנות לדבר הגדול. מה עושה את המבחן הזה שונה מאלה שחווית בעבר?"
 
ג'ו סימן למלצרית להגיע והזמין את המשקה. כבר יותר מעשור שלא ראיתי אותו 'בפוזה' הזאת.
 
"לפני עשר שנים הייתי מנהל שיווק. שנאתי את זה. לא התאים למי שהייתי. אל תשכח שלפני עשר שנים החיים שלי, בלשון המעטה, היו מאוד מאוד לא מוסריים. ומצד שני, גם הייתי כישלון מוחץ מסיבות ברורות. לא היה לי את מי להאשים, רק את עצמי. היום זה שונה. אני עושה משהו טוב יותר. אני שואף לחיים רוחניים יותר, להיות קרוב יותר לבורא עולם בכל רגע. אם המקצוע והמצב הכלכלי שלי הם בדיוק כמו בימים בהם הייתי לוזר, אז מה הטעם? למה בכלל לנסות?"
 
"בחייך, ג'ו".
 
"זה באמת מה שמפחיד אותי. נגמרו לי כל הרעיונות. כל קושי בחיים היה אתגר מבורא עולם. והוא תמיד אמר לי שעם כל ניסיון ואתגר כזה אני צריך לשפר ולתקן משהו. זה הוביל אותי לשיפור תמידי, כמעט יומיומי, הפך לחלק מהקיום שלי. כבר אין לי כוח לעשות שום דבר. אם אין באפשרותי לעשות משהו טוב יותר במצב הזה, איך אזכה שבורא עולם ישנה את המצב? כי כמו שזה נראה, התואר לוזר הולך ללוות אותי עוד הרבה זמן…"
 
"טוב מאוד".
 
ג'ו מסתכל עלי. הזעם על פניו הפך להלם מוחלט ושוב לזעם. הוא לגם מהמשקה.
 
שמתי את היד על הכוס.
 
"אנחנו תמיד מניחים שישנו קשר בין המאמצים שלנו לבין התוצאות שבורא עולם שם לנו בשטח. זה מה שלימדו אותנו, נכון? יש שכר ויש עונש. זה תמיד מרמז לנו על הקשר בין מה שאנחנו עושים לבין התוצאות שבורא עולם מייצר. אבל האמת היא שאין קשר כזה בכלל. התפקיד שלנו הוא לעבוד קשה כמה שאנחנו יכולים בכל מצב. בורא עולם מבטיח שכר, אבל הוא לא אומר לנו מתי ואיך נקבל אותו. אנחנו יכולים לקבל הכל בעולם הבא, ולא לראות אגורה שחוקה אחת בעולם הזה. אנחנו יכולים ליהנות משכר נפלא בשני העולמות, אבל לא מחייב שנרגיש שהרווחנו אותו. ג'ו, זה יכול להיות המבחן הכי גדול שלך בחיים. זה מסר מבורא עולם ש: כן, בין אם אתה במצב שמבטיח לך כישלון, או בין אם אתה במצב שמבטיח לך הצלחה, עדיין! זה לא תלוי בך. התפקיד שלך הוא לדחוף את עצמך החוצה הכי חזק שאתה יכול. התפקיד של אלוקים הוא להחליט מתי יגיע הרגע הזה. הכל תלוי במה הכי טוב לך. אין לך שום אופציה ג'ו, זאת הברכה. אין לך שום דבר חוץ מהאמונה שבורא עולם יגאל אותך בתנאים שלו, בזמן שהוא יחליט, בגלל שאנחנו חיים בעולם שלו. רק בגלל שהמצב שלך נראה כביכול חסר תקווה אתה מרגיש שאלוקים לא בסביבה. הזמן שלך הגיע, ג'ו. עכשיו זאת ההזדמנות הכי טובה שלך לגלות את האמונה שאתה בידיים של בורא עולם בלבד, לא שלך!"
 
ג'ו עוצם את עיניו.
 
אני מסיר את היד מהכוס. ג'ו מגביה את המשקה. "בזמנים שבהם כל מה שיש לנו זאת רק האמונה" הוא אומר, "סימן שזה מה שאנחנו צריכים".
 
הוא מחייך, מנשק לי את המצח והולך.
 
לא משנה מה אנחנו עושים, הזכות לנשום אפילו עוד נשימה אחת היא לא בגלל מה שאנו עושים. כל מה שאנו מקבלים בחיים האלה הכל בא מרחמיו וחסדיו העצומים של בורא עולם עלינו, מאבא שבשמים. אם נקבל יותר או פחות ממה שיש לנו למרות המאמצים שלנו, זה רק בידיים הרחמניות שלו. אף אחד לא הבטיח לנו שטיח אדום בכניסה.
 
בין אם זה ניסיון של אחד למיליון או כזה שאני לא מסוגל לעמוד בו, הוא נוהג בנו בהגינות וברחמנות. זה לא התפקיד שלנו לשאול מתי, לפקפק ולהרעיד את האדמה מתחת לרגלינו, אלא להישאר במשחק בנחישות כמו שלא הייתה לנו מעולם.