תישארו במשחק

ד"ר זאב בלן מציע לנו מספר
אתגרים כדי שלא נמצא את עצמנו
מחוץ למשחק. תישארו, כי בסוף,
כמו שאומרים, יש פרסים.
 
 
חומת המתבגרים
 
מתבגרים צריכים אותנו, ההורים, שנהיה החומה עליה יוכלו להישען. כל סוג של חומה עדיף מאשר שום חומה כלל. כשההורים מוותרים ומאפשרים לילדים שלהם לעשות מה שהם רוצים כי "כבר אי אפשר לעזור לו", זו הנקודה בה הילד משתגע עוד יותר.
 
אנחנו, ההורים, צריכים לעמוד נחושים ולהיות חומת ההגנה שמקיפה את הילד ואת הבית. אנחנו חייבים לקבוע גבולות, אבל להוביל אותם באדיבות ונעימות. חייבים להיות לנו כללים וחוקים, אבל אנחנו חייבים ליישם אותם בלי כעס וריבים, בלי לרצות לנקום. כי רק אלוקים יודע כמה יצר נקמה טבוע באדם, אפילו לנקום במי שהכאיב בקטן לאגו שלנו. לכן ישנם אותם פסוקים בתורה שאומרים "עין תחת עין" או "שן תחת שן". לנקום, זה טבע האדם. למה? כי אלוקים ברא אותנו כך. למה? כי הוא רוצה שנתעלה מעל לטבעים שלנו, מעל לכל מידות הנפש והיצרים החייתיים שבנו, ועל ידי זה להגיע להחלטות ונקודות רוחניות בחיים.
 
ברגע שאני חי חיים רוחניים, לא אצטרך להתווכח או לריב יותר. אני הולך כמה צעדים אחורנית גם אם אני צודק. אני מעביר מסר ברור כשמש שאני מוכן להתרחק כדי להיות אדם טוב יותר.
 
רגע המוות
 
ליוויתי בחיי לא מעט אנשים ברגעים האחרונים של חייהם, ממש לפני הפטירה. מדהים היה לראות את השינוי הקיצוני באישיות שלהם, משהו שיכול לקרות תוך כדי המחלה הסופנית שעושה בהם שמות, והם יודעים שהזמן שלהם כבר מאוד מאוד קצוב.
 
תובנה זו הייתה אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיי, כי אנשים שעומדים להיפטר מן העולם לא מזייפים. לפתע פתאום, יש להם בהירות לגבי מה שבאמת חשוב בחיים. וזה לא כסף, גם לא תואר, לא הכבוד שהם מקבלים מאנשים אחרים, וגם לא עסקת המיליון. הכל מתנקז בנקודה אחת: כמה אהבה הם קיבלו וכמה אהבה הם העניקו לסובבים אותם. הם נותנים יותר את דעתם על איכות הקשרים בחייהם.
 
"משוואת הקשרים" הזו מתחילה תמיד במשפחה שלנו. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו כמה באמת אכפת לנו מהמשפחה שלנו? כמה נתנו באמת? כמה קשר יצרנו עם האנשים שאנחנו באמת אוהבים, האם היינו מוכנים לתת להם הכל אם זה היה מתבקש מאיתנו?
 
לרוב, אלוקים לא מבקש מאיתנו לצעוד קילומטרים בשביל היקרים לנו, אבל הם בהחלט יכולים להרגיש את כנות הרגש שלנו אליהם, או את חוסר הכנות. העיניים הם החלונות של הנשמה, בני הזוג והילדים יודעים בדיוק מה אנחנו מרגישים.
 
כשאנשים מרגישים באמת שהאדם השני יהיה מוכן לעשות הכל בשבילם, אפילו לצעוד את הקילומטרים הללו, או מה שזה לא יהיה, הקונפליקטים נעלמים כלא היו, ולפתע פתאום, אפשר להגיע לפשרה בקלות. ראיתי אנשים שזזו מהעמדות הנוקשות שלהם, שבזמנים 'כתיקונם' לא היו עושים צעד בגודל של מילימטר מהן.
 
תן לשני לנצח
 
בכל מצב של 'עימות' תמיד חייב להיות 'מנצח' ו'מפסיד'. תהיה האדם הגדול. תן לשני 'לנצח', כי כשתעשה זאת בורא עולם ייתן לך כזאת מתנה נפלאה, איכות חיים חדשה, חיוניות והרבה שמחה. הוא כבר ידאג לשאר, ואתה תקבל את כל הברכות שאתה מייחל להן – ילדים, שלום בית, בריאות, פרנסה, רק תבחר…
 
בורא עולם שולח לנו אתגרים בחיים, בעיקר את הקשרים המאתגרים, מכיוון שהוא רוצה שנוותר על כל הטובות וההנאות שקיבלנו בחינם. אי אפשר להשוות את ההרגשה שאתה מקבל כשאתה זוכה במשהו בקלות, רק בגלל שהנחת את היד בצלחת. כמה שזה מדהים, כשאנחנו מרוויחים את ההרגשות הטובות הללו, של חיי נישואין טובים, של ילדים טובים, כשהיה שם עמל, כשהיינו מוכנים לתת לצד השני לנצח…
 
תישארו במשחק
 
אבל הפרסים האלה לא באים בקלות. אנחנו חייבים להישאר במשחק ולא לצאת ממנו, גם לא להתמרד או להתנגד לצעוד בכיוון שבורא עולם מוביל את חיינו.
 
אם נצליח לעשות את זה, נגיע לקו הסיום רגועים, בשליטה, מועצמים, אנשים בלי חרדות, עם דימוי עצמי טוב ועם הרבה שמחה. אנשים שמגיעים כך לקו הסיום זוכים להאריך ימים, הם שמחים בחלקם, והם עושים הבדל חיובי וגדול לעולם סביבם.
 
ברגע שאתה מגיע למקום הזה תצליח לתרום באמת לעולם את מה שאלוקים ברא אותך לעשות כאן, משהו שאף אחד אחר לא יכול לעשות ולתת.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שמטפל גם על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב, אותה הוא שואב מבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. מאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג). על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.