לחיות את החיים

אחת הסיבות שמאומנים מגיעים
לאימון, כמו שאומרת הגר דוויג'י,
מאמנת מוסמכת, היא הרצון למצוא
את הדרך לחיות את החיים. איך עושים
את זה? לקואוצ'רית יש את התשובה.
 
 
"החיים זה לא מה שהבטיחו לי", אמרה לי המאומנת שמגיעה אלי לסדרת מפגשים. משפט שיצא מתוכה ממקום כואב וכבד.
 
"מי הבטיח לך?" הסתקרנתי לדעת.
 
שתיקה. תיקון משפט: "אני לא חיה את החיים", אמרה.
 
"למה את מתכוונת?"
 
"אני לא חיה את החיים, לא מגשימה את עצמי, לא עושה שום דבר למען עצמי".
 
"מה זה חיים עבורך?" שאלתי.
 
"חיים? חיים זה לחיות טוב שיש הכל, לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה… אני בעצבות, לא רואה נקודת אור בשום דבר סביבי", היא אמרה. אי אפשר היה להתעלם מהמשקל הכבד שרבץ לה על הלב והנשמה.
 
מתאמנים מגיעים לאימון כדי לחפש את הדרך לחיות את החיים. זה הצורך העיקרי שלהם, זו גם אחת הנקודות שעולה כמעט בכל מפגש ראשון עם המאומנים שמגיעים אלי.
 
מאמרים נוספים בנושא:
העוצמה שבנקודת השפל
איך מדליקים את האור?
בחירה, לא בריחה
הוא לא הפסיד, הוא ניצח
 
הרבה נשים מגיעות אלי לאימון. אני חייבת לציין שאין שוני בין עקרת בית עמוסה לעייפה במטלות, לבין אשת עסקים מצליחה. התופעות אצל כולן זהות, כאשר התחושה העיקרית אצל כולן היא חוסר הגשמה, חוסר הערכה, ועצבות שמציפה.
 
ובהחלט, אלה פרמטרים שעוצרים את האדם, מעכבים אותו מלהתקדם במסלול בו הוא צועד, ואז נוצר חלל גדול, פער עצום בין הרצוי למצוי.
 
בתהליך האימוני הדגש הוא לצמצם את הפער הזה.
 
איך באמת אפשר להתגבר על התחושות הקשות הללו? רבי  נחמן מברסלב, הקואוצ'ר הראשון, נותן לנו את העצה החשובה ביותר לחיים:
 
"כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו ולבוא לידי שמחה"(ליקוטי מוהר"ן רפ"ב).
 
יש צורך בסיסי עליו מושתת מהלך חייו, רגשותיו ופעולותיו של האדם – למצוא בעצמו טוב.
 
כאשר הטוב של האדם נסתר מעיניו הוא חי בתחושה של האשמה עצמית – "אין בי כלום, אני לא טוב, לא מוצלח". הרבה "לא" תמצאו באוצר המילים שלו בתקופות קודרות כאלה.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
עושים  פוליטורה
מלא נקודות טובות
הנקודה  הטובה
 
חוסר חיות, משמעו חוסר אחריות. אפשר להגדיר את זה אפילו כסוג של פשע, המלחמה של היצר הרע של דורנו.
 
כל אדם נולד טוב ועם יכולות שייחודיות רק לו, מתנות עם אחריות של בורא עולם לכל החיים. אך כאשר אדם מזלזל ולא מעריך את הטוב הקיים בו, זה הטבוע בשורש נשמתו, הוא הופך לעצוב, עצלן, כעסן וכדומה.
 
יש לנו אחריות בסיסית לגלות ולמצוא בעצמנו את הטוב הקיים הזה! זה התפקיד שלנו כאן, זו המשימה שנשלחנו למלא בעולם הזה.
 
כאשר נדע ונכיר בטוב שיש בנו, נוכל להיות פנויים רגשית ליהנות ממנו ולקצור פירות של אושר ושמחה. זו החיות האמיתית של האדם! לא העושר, לא המשרה המכובדת או כל שאפשר לגעת בו לחוש אותו. דברים בהם אנו תולים את האושר והשמחה שלנו. וכשנפסיק את התלות בגורמים חיצוניים, בפרמטרים כמו כבוד וכסף, נפסיק להיות עצובים, ממורמרים ולא מסופקים.
 
הנה תרגיל שאני ממליצה לכל אחד מכם לנסות בבית.
 
קחו דף ועט וציינו לעצמכם את הדברים הבאים:
 
1. מהו הטוב הטמון בי? ערכו רשימה מסודרת. ובנוסף, ציינו לעצמכם איך הטוב הזה בא לידי ביטוי בחיי היומיום.
 
2. רשמו דוגמאות מתחומים שונים בהם הרגשתם טובים ומוצלחים.
 
3. רשמו דוגמאות שונות בהם עשיתם טוב לעצמכם.
 
4. רשמו דוגמאות שונות בהם עשיתם טוב לאחרים.
 
התבוננו ברשימות שלכם ואל תפסיקו לחייך. ואל תשכחו! מגיע לכל אחד ואחת להיות אנשים מאושרים! וזו האחריות האישית שלנו לגרום לעצמנו להיות כאלה.
 
בהצלחה!
 
 
* * *
הגר דוויג'י – מאמנת מומחית (MCI) קואצ'ינג אישי וזוגי-משפחתי, מוסמכת על ידי איק"א – האיגוד הישראלי לקואצ'ינג, מנחת סדנת שפע וערבי הפרשת חלה מיוחדים. לפרטים:Hagar.coach@gmail.com