זה רק הפרומו

מכירים את הפעמים האלה שפתאום אנחנו מתברכים בשפע שלא ציפינו לו? ככה בכיף, מישהו שם בשמים החליט לפנק אותנו עם יותר כסף, יותר חברים, יותר אהבה… מכירים את זה? ואיך ההרגשה? טונות של שמחה.
 
השפע הלא צפוי הזה הוא רק הפרומו לפני הקרנת הבכורה, לפני הסרט המלא, לפני הדבר הגדול. פרומו לפוטנציאל העצום הטמון בנו.
 
אבל רגע, מה קורה כשפתאום מישהו שם בשמים מחליט להאט את קצב הברכות, להוציא אותנו מכוח ההרגל של קבלת עוד ועוד ברכות ופתאום מכניס קצת אתגרים לחיים שלנו, איך אנחנו מגיבים אז? ברוב המקרים, חלק מהאנשים נופלים לזרועות הייאוש, משל היה איזה חבר טוב. וכמו שכולם יודעים, הייאוש מוביל לחסרון אדיר בשימוש נכון בכלים איתם אנו אמורים להתמודד עם אתגרי החיים, לעומת אלה שמיד מפשילים שרוולים, וקדימה לעבודה.
 
הרב עקיבא טאץ בספרו Living Inspired – חיים עם השראה, מציע כמה תובנות  מעניינות על משמעות המילה "השראה" על פי השקפת התורה. הוא אומר שכאשר עם ישראל היו במצרים הם השיגו אמונה בקלות, אחרי שחזו בעשר המכות שאלוקים הנחית על המצרים. מכה אחרי מכה התברר לכולם, כולל למצרים, שיש אלוקים בעולם שמשגיח ושומר על ילדיו.
 
מאמרים נוספים בנושא:
המצחיק, המגוחך והחשיפה הגדולה
כשדברים  ברורים יותר
כוס  הקסמים
תסתכלו אל השמים
 
נקודה זו דומה למה שאנו חווים בחיינו, כשבהתחלה דברים הולכים חלק וכמו שאנחנו רוצים כולנו מרגישים את נוכחותו של אלוקים לידנו, איתנו ובתוכנו.
 
זה יכול להיות כשהתחתנו או כשהתחלנו שנת לימודים חדשה במרוץ לתואר, או כשעברנו את הראיון בהצלחה וקיבלנו את המשרה המיוחלת, או כשהתגייסנו ליחידה הקרבית שחלמנו להיות בה. את כל הדברים האלה, ועוד רבים אחרים, אנחנו מתחילים עם האמונה שהם אירועים מיוחדים בחיינו. זה התענוג של התחלה חדשה ומרעננת.
 
בואו נחזור לסיפור יציאת מצרים ונראה מה קרה זמן קצר אחרי שהם חצו את ים סוף. מלחמה! עמלק! האויב הנצחי של עם ישראל מפתיע ותוקף, מפיל חללים רבים, מבוגרים, נשים וילדים חסרי אונים.
 
רבי עקיבא טאץ מסביר בספרו את השאלה הגדולה: איך יכול להיות שאחרי כל הטוב, אחרי כל האמונה, אחרי כל הביטחון באלוקים, פתאום מלחמה עם עמלק?
 
לפני שנקבל את התשובה, צריך לשאול משהו קצת יותר עמוק: מי זה בכלל עמלק?
 
הרב שלום ארוש מסביר בספרו שעריו  בתודה, ש"עמלק" בגימטרייה זה "ספק". אולם הסבר זה מוביל אותנו לעוד סימן שאלה: מה כל זה אומר לכם ולי…?
 
אה, כאן נכנס הקטע הקטן הזה שבשפה המקצועית מכונה פרומו (אופס, זאת לא המצאה של יוצרי הסרטים…)
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
היינו  שם
הסיבה  השלישית
החלק הקל בפאזל של החיים
מה עושים בהפסקה?
 
בורא עולם עשה את הניסים האדירים שחווינו במצרים כדי להראות לנו לאיזו דרגת ביטחון בו אנחנו יכולים להגיע כבני אנוש, וכל זה היה רק הפרומו. ברגע שהנס מתרחש אנחנו חוזרים לחיים הרגילים, לימים עם האתגרים שבזכותם עמלנו כדי להרוויח את הביטחון, את היכולת לממש את הפוטנציאל שלנו ולהפעיל כמה שיותר את שריר  האמונה. לאורך המסלול הקשה הזה אנחנו נתקלים במצבים שאומרים לנו שהגיע הזמן לוותר, להרים ידיים ולהתייאש. אלה הזמנים בהם אנחנו מגיעים למסקנה ש"התחתנתי עם בן/בת הזוג הלא נכון", "אני בעצם לא רוצה להיות רופא, זה קשה לי", או "נמאס לי מהבוס הזה, אני מתפטר" – תירוצים יפים ללמה לא להתמודד…
 
כדי להרוויח אמונה אנחנו חייבים לדעת ללכת בעצמנו, כמו שהורה אוהב מחזיק את יד בנו כשהוא לומד ללכת, ואז משחרר. כך גם עושה בורא עולם איתנו, נותן לנו לגדול דרך העבודה שלנו. וכן, זאת עבודה לא קלה אבל מלאת רווחים וסיפוק.
 
ברגע שאנחנו רואים את הנס קורה מול עינינו – פתאום פרנסה בשפע, הילדים עושים לנו נחת רוח והם נפלאים, כשבן/בת הזוג הם בדיוק מה שרצינו – הכל נפלא ומתוק בעינינו. אבל ברגע שההבזק הזה נעלם לחלל האוויר, זה בדיוק הזמן להתחזק באמונה, לעבוד כמו שצריך בשלב הזה כדי להשיג את מה שחווינו כמתנה בפרומו.
 
אנחנו חייבים להיות מוכנים, כי יש בחיים ירידות ומעידות. אבל אם אנחנו מועדים, חשוב שנדע שמה שמתבקש מאיתנו הוא לא לשקוע ולצלול, אלא להמשיך קדימה עם חשיבה חיובית לכיוון חיובי. וכמו שהרב שלום ארוש מציין בספרו בשדי  יער, שהיצר הרע שמח בעצבות שאדם נופל אליה. למה? כי כאשר אדם נופל לעצבות כבר אין לו את הכוח הפנימי לעבוד את הבורא ולהמשיך לבחור בדברים חיוביים, מה שגורם לו להתרחק ממימוש הפוטנציאל שלו.
 
אנחנו צריכים לזכור שהבעיות והקשיים תמיד יהיו שם בדרך, אבל יש להם מטרה – לקרב אותנו לבורא עולם כמו מגנט שנמשך לברזל. הטריק הוא לדעת לעשות את זה גם בימים שהכל הולך כשורה, כשהשמש זורחת והציפורים מצייצות ולא רק בימים מאתגרים.