אויב קר

לאורך כל הדרך, מאז שיצאנו
ממצרים, הוא מלווה אותנו, מנסה
לקרר כל חלקה טובה בתוכנו. פורים
הוא היום להביס את האויב הקר
הזה תבוסה מוחצת. צאו למלחמה!
 
 
המודעות הגבוהה ויראת השם אחרי קריעת ים סוף ויציאת בני ישראל ממצרים, הגיעה לגבהים שהעולם לא ידע או הכיר. על פי התורה,  "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת" (שמות ט"ו, יד) – לא היה אדם אחד בנמצא שהתעלם מהעובדה שמצרים, המעצמה החזקה ביותר של אותם הימים, הובסה בצורה מוחצת על ידי אלוקי ישראל, "אז נבהלו אלופי אדום, אלי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען" (שם, ט"ו).
 
שיחת היום של אותם ימים, בכל נקודה על הגלובוס, הייתה על מה שבורא עולם עשה למצרים. ואחרי שבני ישראל יצאו ממצרים, מהמקום בו היו עבדים משועבדים, הם צעדו אל הארץ המובטחת כשהם מוגנים על ידי בוראם הכל יכול, כשהתבוסה של שאר האומות נראית באופק. הפחד והחשש ממה שיקרה להם הציפו אותם ביראה לבורא עולם. שום אליל אבן או עץ לא יעמוד מול אלוקי ישראל! האומות ידעו שיש להן רק שתי אפשרויות – או להיכנע להשם ולהאמין בו, או להתמודד עם חורבן והרס שלא ידעו מעולם.
 
אבל רק אומה אחת חשבה אחרת, עמלק.
 
מאמרים נוספים בנושא:
כל השנה?
השמחה של פורים
את פורים הוא לא לקח בחשבון
 
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים" (דברים כה, יז-יח). רש"י מסביר את המילה "קָרְךָ", שלרוב מובנת כלשון מקרה, כ"קור וחום צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להילחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים". משל למה הדבר דומה? לאמבטיה רותחת שאין שום בריה יכולה להיכנס לתוכה, עד שבא הנבל הזה, עמלק, קפץ לתוכה. אך למרות שנכווה, קירר אותה בפני אחרים.
 
זה מה שעמלק עשה לאורך כל ההיסטוריה – הוא בא לקרר לאדם את האמונה.
 
אומות העולם היו על סף כניעה, השלכת אליליהם וקבלת מורא שמים. הם שמעו על כל הניסים שהשם עשה לעם ישראל, עד שעמלק בא וצחק להם בפנים. 'מה? אתם כאלה טיפשים! לא שמעתם על הדבר הזה שנקרא מדע? על ההשפעה שיש לירח על זמני שפל של הים? ביג דיל! אז מה אם משה הוא אסטרולוג ופיזיקאי גדול? אתם האדומים, הכנענים והמואבים חבורה של שוטים! אתם מאמינים שאיזה כוח עליון חצה את ים סוף? וכולכם עכשיו עוד רוצים להתגייר?! אתם הרבה יותר מסתם שוטים… צאו מהמערות ומכל החשיבה הישנה והפרימיטיבית הזו והצטרפו לעולם המודרני. אין דבר כזה אלוקים…'
 
עמלק תמיד מגיע עם ביטחון עצמי בגובה של גורד שחקים. הוא, המעונב הדמגוג שיודע איך להביך אחרים ולגרום להם להיראות פרימיטיביים. ובלי להתאמץ הוא מקרר את האמונה של האנשים ומוריד אותה מתחת לאפס.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
פורים זה הדבר האמיתי
רגעי הקסם של פורים
מאחורי  המסכה
 
אמונה היא כמו אש שמחמם את הלב. עמלק הוא האויב המר והנוכל שמצנן את האש הזו. כן, הוא נכווה תוך כדי התהליך, אבל בינתיים, הנזק נגרם. ומכיוון שזו המשימה העיקרית של עמלק הוא מיד הופך לאויב מספר אחד של בורא עולם. וזו הסיבה שהקב"ה מצווה אותנו למחות את זכר עמלק ולא לנוח עד שהמשימה מתבצעת בשלמותה.
 
רבי נחמן מברסלב מסביר שהעמלקיים עדיין חיים ונושמים בכל דור. הם אלה שמנסים להפחית את העוצמה והכוח של הנס על ידי הסברים כאלה ואחרים, כמו תופעות טבע, מקריות וכדומה. וברגע שהם עושים את זה, אנשים מאבדים את התפילה שלהם, כי התפילה היא נס בפני עצמו ומעל לכל טבע. הם גם גורמים לפגם בארץ בישראל, כי ארץ ישראל היא ארץ האמונה והניסים, כמו שכולנו יודעים ורואים. וגרוע מכל, עמלק הורס את האמונה, בעיקר את האמונה בהשגחה הפרטית ואמונת  חכמים, שחשובה לבורא עולם לא פחות מהאמונה בו!
 
שמו של בורא עולם לא מופיע אפילו פעם אחת במגילת אסתר, אותה אנו קוראים בפורים, אבל אין זה אומר שההשגחה הנפלאה של הבורא לא הייתה מעורבת בניסים העצומים שחווינו בכל ההיסטוריה שלנו כעם, ובאלה שקרו בשושן הבירה בפרט, והציל אותנו מהארכי-אויב המן הרשע, צאצאו של אגג מלך עמלק.
 
עד ימינו אנו אנחנו נלחמים בעמלק, כל שעה וכל רגע. ובעוד האויב הנבזי הזה עסוק בלקרר את האמונה שלנו, התפקיד שלנו הוא להפיץ אותה בכל מקום ולהאיר את הלב של כל יושבי העולם. ואם נהיה חזקים ואיתנים נצליח במשימה האדירה הזו!
 
ופורים, הוא היום בהא הידיעה להתחזק באמונה ובהשגחה של בורא עולם עלינו, ולהאמין, גם אם השם שלו 'לא כתוב' באירועי חיינו, גם אם אנחנו כביכול לא מרגישים את הנוכחות שלו – שהוא שם! תמיד איתנו! מלווה אותנו ומגן עלינו בכל רגע ורגע!