איפה השוויון?

רחלי שלום,
 
נולדתי למשפחה דתית בארצות הברית, אך מה אומר לך, הבטן שלי מלאה בכעס על היהדות. אני לא מבינה למה יש כל כך הרבה אפליה בין המינים, ובעיקר בימים אלה. אני מרגישה כל כך מחוץ לתמונה. למשל, בתפילות של יום שבת כשאני לא עולה לתורה. ובכלל, גם אני רוצה לומר את הקידוש, ואני גם רוצה להניח תפילין, מה לא בסדר בזה??? אני חושבת שקיום מצוות כאלה דווקא יחזק את הקשר שלי עם אלוקים. לא מצליחה להבין איך הישיבה בעזרת הנשים היא משהו רוחני…
 
מחכה לתשובה, ג'ין-גילה
 
ג'ין-גילה שלום גם לך,
 
ראשית, אומר שאני מבינה מהיכן את באה. על פני השטח, נראה שהיהדות היא דת שכביכול מעדיפה את הגברים, הם עושים את כל הדברים הכיפיים בעוד אישה צריכה לבשל, לנקות ולהביא תינוק כל שנה. והאמת, גם אני חשבתי כך לפני שנכנסתי לעובי הקורה. גם אני חשבתי שמדובר בדת שמפלה בין המינים אבל לא נכנסתי לזה רגשית, הייתי רחוקה מכל העניין של אורח חיים יהודי דתי.
 
מאמרים נוספים בנושא:
איפה השוויון?
יהדות על רגל אחת
שלא עשני אישה
 
אבל את, לעומת זאת, נולדת לאורח החיים הזה, לא גדלת בבית רחוק מתורה ומצוות. כמי שהייתה בצידו השני של הנהר אומר לך בכנות שחיים שמסתכמים בסגידה לחיצוניות וכמה שיותר בילויים מבלי לתת את הדעת על הדברים האמיתיים, הפנימיים שלנו – נשמה, תכלית ועוד, הם חיים ריקים מתוכן, בלי משמעות עמוקה, בלי לשאול שאלות למה אני כאן ומה אני צריך לעשות פה. לחיות מסוף שבוע אחד לשני ובאמצע להתמקד רק בגוף ובאיך אנחנו נראים ומי יותר מושך. זה כמו לחיות בבועה שיום אחד מתפוצצת לבן אדם בפנים והוא נשאר עם הלשון בחוץ.
 
וכאן מתעמעם הקו שבין היהדות לשאר העולם – כאשר סגנון החיים שבחוץ, רעיונות ומושגים של העולם הגדול חדרו לחיים היהודיים שלך, ואת עדיין לא החלטת מה הוא מה ומי. אבל אל תרגישי רע עם זה. אעז לומר שהרבה יהודים שחיים בגולה לא יודעים אילו היבטים של אורח חייהם לא שייכים ליהדות. את לא לבד ג'ין.
 
בואי נתבונן על המושג חוסר שוויון כדוגמה. זה משהו שהיהדות מעניקה לו מקום חשוב, אך לא כפי שהוא מוצג בעולם שבחוץ. כן, יש ההיררכיה מסוימת – יש את מנהיגי הדור, גדולי הדור ויש את כלל ישראל, ואין שום דבר פסול בזה. לכל פרט בכל הכלל הזה יש את התפקיד והיעוד שלו בחיים. כולנו צריכים מישהו שימשוך אותנו למעלה, שיעודד ויתמוך, ואת זה לא כל אחד יודע לעשות. כולנו צריכים את אותם מנהיגים רוחניים שמייעצים, עוזרים ומכוונים ממקום של אמת ובירור עמוק שהם עשו עם עצמם, גם את זה לא כל אחד יכול לעשות. אם זה לא היה כך, ממי היינו מקבלים דוגמה אישית? זה דומה מאוד להורים וילדים – אם ההורים הם ברמה השכלית של הילדים שלהם, ממי הילדים יקבלו דוגמה? ממי ילמדו? ממי יקבלו הכוונה?
 
אבל בעולם של היום כולם שווים, כולם באותה רמה, או שיש רצון כזה והוא נשמע מאוד לא הגיוני, אפילו אבסורדי, אף אחד הוא לא הכפיל של השני, לא העתק וגם לא שכפול, זה בלתי אפשרי וגם הבורא ולא ברא אותנו כך. חז"ל אומרים שאפילו עץ של תפוחים (תפוזים או כל פרי שתרצי) הפירות שגדלים עליו שונים אחד מהשני, למרות שכולם תפוחים וכולם גדלים על אותו עץ! את מבינה, חייב להיות שוני, חייב להיות משהו מיוחד בכל אחד. לשוויון המוזר הזה שהעולם של היום מציע יש צד אפל ולא נעים – לוקחים מהאדם את הייחודיות שלו! וחשיבה כזו היא כמו סטירת לחי ליוצר שנתן לכל אחד מאיתנו מראה שונה, תכונות, אופי, תפקיד ומטרה בחיים שונים מאחד לשני. ומה שאת צריכה לעשות בעולם הזה – אף אחד לא יכול לעשות.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
פמיניזם  כשר
האישה  המשוחררת
לאן את פונה?
 
דבר נוסף, השוויון הזה לקח את כל הערכים והתפקידים של בני האדם בעולם, גברים ונשים, קטנים או גדולים, ופשוט שלח אותם לאי שם. בחברה של היום כבר לא יודעים מה התפקיד של כל אחד, בעיקר בין בני הזוג – האיש והאישה, חוץ מההבדל שיזכיר לך שאת אישה, שמשום מה לא משיגים בו את השוויון הזה – תלוש המשכורת…
 
לפני שנים ניתנו לנשים הזדמנויות חברתיות שלא היו להן בעבר, כמו הזכות להצביע והזכות להיות בלחץ, לעבוד במקומות עבודה עם שכר ממוצע כדי שיוכלו להשאיר את הילדים בבית עם המטפלת או במסגרת כלשהי. הרחבה בנושא תמצאי במאמר שכתבתי – הפמיניסטית האנטי פמיניסטית.
 
ג'ין, התורה ניתנה לנו משמים עם הוראות, ציוויים והדרכה ברורה, ומכיוון שהיא מתנה משמים אמיתית ומקורית, אין רשות לשנות או להוסיף בה רק בגלל שאנחנו  'מתקדמים עם הזמן'. אדרבה, התורה, אם ניתן את דעתנו על כך, מתקדמת איתנו ביחד ואפשר לראות כמה היא עכשווית ונכונה לכל רגע בחיים, מהיום שניתנה ועד לימינו אנו. השאלה היא, האם את באמת מאמינה שהיהדות שורשה באלוקים, שהוא כתב אותה? או שאת מאמינה שהיא מעשה ידי אדם חלילה?
 
אם את מאמינה שהשורש שלה והיא עצמה מגיעים מהאחד – בורא עולם, אז הגיע הזמן שתעשי שלום עם העובדה שאלוקים יודע קצת יותר ממך, מכיוון שזה יעזור לך לבצע את השליחות שלך כאן בעולם הזה על הצד הטוב ביותר. זאת ענווה אמיתית, שהיא גם טובה ומאוד נדירה בזמנים בהם אנו חיים, במיוחד בחברה המערבית המתקדמת והמודרנית. וכדי לקבל את העובדה שאנחנו כאן כי יש לנו תפקיד שנשלחנו לבצע על ידי הבורא, אנחנו צריכים לשים בצד את כל השקפות העולם האגוצנטריות שלנו ולהסתכל על עצמנו כעל חלק מפאזל אחד גדול. ושלא תביני אותי לא נכון, כולנו חשובים והכרחיים בפאזל הזה, בלי אדם אחד, חלק אחד מהפאזל, התמונה הזו לא יכולה להיות שלמה ומושלמת!
 
השורה התחתונה היא, שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בחיים, ברוחניות ובגשמיות. תפקידה של האישה ביהדות הוא ענק ועצום לאין שיעור! בתים, חיים ועולמות שלמים עומדים עליו! ולא רק בחלק הגשמי, אלא שהיא הכתר והבסיס של כל המשפחה, עקרת הבית (תואר שתקף גם לאישה העובדת) היא עיקר הבית! וכשאת העיקר, את עמוד השדרה של הבית. ולכן זה כל כך מצער היום שנשים רבות רואות בעין שלילית את המושג הזה, את התפקיד שלהן, הן מהבחינה היהודית והן מהבחינה הכללית. אני חושבת שזה קשור לחוסר הדרכה ולימוד, למושגים ורעיונות שהפמיניזם הטביע בהלך החשיבה של הנשים, שעיקרו היה שנשים יאמינו שהדרך האידיאלית לחיות את חייהן היא כמו של הגברים בדיוק. תעבדי כמו גבר, תלמדי כמו גבר, תתלבשי כמו גבר… ואני שואלת, מה לא בסדר בלהיות אישה?!? מה לא בסדר בלהיות אישה יהודייה?!? יש מצוות, כמו אלה שהזכרת, שבורא עולם לא ציווה אותנו מכיוון שהן תלויות בזמן ואנחנו פטורות מהן. לנו הוא נתן אחריות אחרת, לא פחות חשובה מהנחת  תפילין או קריאת התורה וכדומה. את יודעת איזו עוצמה וכוח וחשיבות יש למצוות הפרשת  חלה? מצווה זו שוות ערך בכוחה בדיוק כמו הקרבן שהכהן הגדול היה מקריב בבית המקדש!
 
ג'ין, נראה לי שבתור אישה יש לך מספיק אחריות, למה את צריכה להוסיף על עצמך? אני חושבת שברגע שתתחברי לאישה היהודייה שבך את תהיי מאושרת. הדרגות הרוחניות של הנשים הן הרבה יותר גבוהות מאלה של הגברים, יש לך סיבה מספיק טובה להתחזק בנקודת הנשיות היהודית שלך. והכרה פנימית עצומה זו באה לידי ביטוי בעובדה שאנו מברכות בברכות השחר "ברוך שעשני כרצונו"!
 
רוצה להפנים את העניין עוד יותר? ליהנות מהחכמה הנשית-יהודית שלך? אני ממליצה לך בחום לקרוא את ספרו הנפלא של הרב שלום ארוש – חכמות  נשים, ששינה לנשים רבות את החיים לטובה וגרם למשפחות רבות לחיות חיים של שלווה, מתיקות, גן עדן ממש כאן בעולם הזה, ותגלי שיש לך כלי אדיר שנקרא התפילה  האישית בו את יכולת לעשות ניסים ונפלאות עם חייך. יהי רצון שבזכות הספר הזה לא תפסיקי לשמוח ולרקוד כשתביני עד כמה את מיוחדת, רק ממי שאת.
 
שלך, רחלי.