השקרנים

נמרי הנייר, כך מכנים אותם לרוב, את האנשים שהשקר הוא חלק מסדר היום שלהם. ולא סתם. עולם השקרנים לא בנוי מסוג אחד, תמצאו לא מעט קבוצות. כמטפל ומאמן, אני נתקל בלא מעט פציינטים שמשקרים, ויש כאלה שמשקרים במצח נחושה.
 
יש סוג מסוים של נרקיסיסטים, שידועים באהבה המופרזת שלהם לעצמם, לכן הם נוטים לשקר כדי להעצים את עצמם. וגם, בגלל המצבים בהם איום או סכנה מרחפים על הגאווה שלהם. ברגע שזה קורה, האנשים האלה יעוותו את האמת לפי איך שהיא מסתדרת להם, לתועלתם ורווחתם. העניין הוא שהשקר הזה כל כך גלוי, לפחות לאדם שדבק באמת ויכול להבחין בעיוות שהם עושים. ולמרות שכלפי חוץ האנשים האלה נראים כדמות סמכותית, אם תסתכלו עליהם מקרוב תגלו שלפניכם עומד לא יותר מאשר… נמר נייר. ה'ניצוץ' הסמכותי הזה הוא לא יותר ממעטפת חיצונית, שקרית כמובן. הגאווה של אדם כזה לא מאפשרת לו להודות (אפילו בינו לבין עצמו) שההערכה העצמית שלו נמצאת ברצפה, ומה שהוא עושה באמת מעורר רחמים ומאוד פתטי, מראה על חולשה ותלות בשום דבר וכלום כי זה עניינו של השקר. אם הוא לא מקבל את ה"האספקה הנרקיסיסטית" שהוא רגיל אליה – הכבוד וההערצה מהם הוא ניזון, הוא ייפול לדיכאון ואפילו למחשבות אובדניות. אנשים כאלה אוהבים משרות עם סמכות והם תמיד מתנגחים באנשים שלא מספקים רצונם, וזה בהחלט משהו שמהלך עליהם אימים.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אמת או חובה?
טעות או הפרעה?
די  לחיצוניות
הרשת של  העכביש
 
אנשים עם אישיות אטומה ונוקשה כזו מרגישים סיפוק אדיר בלהמציא סיפורים שלא היו ולא נבראו, לאלתר עובדות או להשמיט חלקים לא מעטים של אינפורמציה הכרחית, לעשות מניפולציות וטריקים ל"קורבנות" שלהם, וכשהאחרונים נופלים ברשתם הם האנשים הכי מאושרים עלי אדמות. עוד 'וי' ליד ניצחון נוסף הם יסמנו לעצמם.
 
בתת המודע שלו, אדם כזה יודע שהוא הקורבן היחיד בכל הסיפור הזה מכיוון שהוא זה שנופל למלכודות של עצמו. אין לו ברירה חוץ מלשקר, אחרת יסבול מבושה ומבוכה איומה במידה וייחשף פרצופו האמיתי. שהרי זה הפחד הכי גדול שלו –  שמישהו יחשוף את השקרים בהם הוא חי, שמישהו יגלה לו באמת מי הוא ועד כמה הוא בודד ואדם ריק מתוכן. וגילוי כזה מעביר בו זעזוע מכף רגל ועד ראש.
 
ויש את האנשים שהשקרים הכרוניים שלהם הפכו חלק בלתי נפרד מהם, עד כדי כך שהם משקרים גם כשלא צריך (לא שיש פעמים שצריך או מותר לשקר…). הם פשוט משקרים. זה זורם להם בדם. אדם כזה צריך את התפילות והרחמים של הסובבים אותו. האגו הנפוח שלו לא יאפשר לו להודות שהוא זקוקים לעזרה, ודחוף. במקרים המעטים, כשהם מרימים את הכפפה ואכן מגיעים לטיפול הם יעזבו אחרי מפגש או שניים. למה? כי ברגע שהתרפיסט לא 'יזרום' עם הצורך שלהם להעצים את עצמם, דבר שנעשה בצורה חסרת פרופורציות, מלווה בשקרים ופוגענית, הם כועסים ומתעצבנים ועוזבים (כמטפל, נתקלתי בתופעה הזו כמה פעמים). מיותר לציין ש"האמונה" של השקרן הכרוני, כמו גם של הנרקיסיסט היומרני והמתנשא, היא רק קליפה חיצונית ומזויפת לגמרי כמו הקשרים שהוא מפתח עם אנשים.
 
ויש את האנשים שמשקרים כי הם מפחדים שאם יודו באמת הם יחטפו כזו ביקורת, צעקות ויושפלו עד עפר. הפחד יכול להיות כתוצאה מהחלטה לא נכונה, מבחירה שגויה וכן הלאה. סוג האנשים האלה מפחדים לאבד את אהבת הסובבים אותם, ובעיקר, חוששים להרגיש נטושים. שקר הוא שקר, אבל האנשים האלה הרבה יותר "בריאים" ו"אמיתיים" מהקבוצות שהוזכרו לעיל. כמטפל, היה לי נעים יותר לעבוד עם סוג האנשים הזה, שכמובן קל יותר לרפא אותם בעיקר בגלל שהם משתפים פעולה ובאמת רוצים להשתנות, לחזק את מידת האמונה שלהם. וברגע שהם זוכים להשיג את מידת האמונה הם מפסיקים לשקר. הם לא משקרים כי הם כבר לא צריכים להציג את עצמם יותר ממה ומי שהם. הם שמחים בחלקם, בחיים שבורא עולם נתן להם. זו סיבה מספיק טובה לא לסלף ולעוות את האמת, לא להגזים, או לא לצנזר חלקים הכרחיים באינפורמציה שהם מעבירים.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
סדנת להתמקד בעצמי
שים את הקלפים על השולחן
שלום  לשקרים
 
המפגשים עם קרן – מטופלת ושקרנית כרונית, הובילו אותי לתת את הדעת על הנושא הכואב הזה. קרן לא חשפה את נקודת החולשה הזו אצלה בפני אף אחד, עד שהגיעה למפגשים איתי. השקרים עפים מהפה שלה כצורך לחפות על משהו, להאדיר את עצמה, או סתם כך בלי שום מחשבה וכי בא לה לשקר. היא ממציאה סיפורים דרמטיים ומאוד מוגזמים כדי להעצים את עצמה, להרשים ולזכות באהבת השומעים. היא לא תרגיש שאוהבים או מעריכים אותה אם תציג את עצמה כפי ומי שהיא.
 
"אני רוצה לספר לך משהו" ד"ר בלן, משהו שמאוד קשה לי לדבר עליו (אנחה עמוקה). יש לי בעיה, אני שקרנית כרונית. והשקר ההוא שסיפרתי לך, הוא אחד מיני רבים".
 
אחרי 20 מפגשים, קרן מצאה את הכוח לספר לי על השקרים הכרוניים שלה. היא הגיעה לנקודה בה הרגישה שהשקרים האלה חסרי משמעות, מיותרים, ושאין תועלת בטיפול אם היא לא תחשוף את האמת-שקר שלה.
 
"ואני משקרת ושיקרתי כל חיי. אני חושבת שלאחרונה זה נהיה אפילו יותר גרוע. חשבתי להפסיק את המפגשים שלנו כי לא רציתי להתמודד עם זה. אני באמת מתביישת לדבר על זה".
 
"איך חשבת שאגיב?" שאלתי בסקרנות.
 
"האמת, חשבתי שתכעס עלי. ואם היית כועס, אז הייתי עוזבת מיד. ותאמין לי שלא היה לי קל לעשות את זה".
 
"ואיך את מרגישה עכשיו, אחרי שסיפרת לי?" ניסיתי לגשש קצת יותר לעומק.
 
"אני מרגישה טוב בעיקר בגלל שאתה לא שופט אותי ולא כועס עלי. אבל עדיין, כואב וקשה לי לדבר על הנושא הזה".
 
"את יכולה להיזכר בסיבה שבגללה רצית להגיע למפגשים איתי לכתחילה?" שאלתי בכנות.
 
"כן, כי אני רוצה להתחזק באמונה. קראתי את ספריו של הרב שלום ארוש והם מאוד דיברו אלי. הרגשתי שיש בהם הרבה היגיון, גם לאור העובדה שהרב כותב לא מעט על עניין השכל ועל הצורך 'להשליך' אותו הצידה מול מידת האמונה. משהו בתוכי אמר לי שאם תהיה לי אמונה לא אצטרך לשקר, וזה נכון, רק שאני לא יודעת עדיין איך להגיע לזה".
 
"אז תדעי לך שזה דבר מאוד מאוד פשוט" אמרתי לה ופניה של קרן האירו באחת. "את פשוט צריכה להתאמן ולתרגל את מה שלמדת בספרים, תני לאלוקים צ'אנס להראות לך שהוא כאן איתך ושהוא באמת רוצה לעזור לך".
 
"הכל טוב ויפה. אבל איך עושים את זה?" היא שאלה.
 
"אתה צריכה לבטוח בו על ידי שתדברי אמת, כל השאר עליו".
 
"מה שאתה אומר לי, ד"ר בלן", קרן הישירה מבט אלי, "שהאמת הזו היא גם לחשוף את השקר האחרון שלי בפני בעלי? זה לא קל לי, למרות שמדובר בכסף, בהוצאה הרבה יותר גדולה מזו שסיפרתי לו עליה. אני באמת רוצה לעשות את זה, אבל אני לא מרגישה שאני מוכנה. אחשוב על זה".
 
למחרת קיבלתי במייל את המכתב שקרן שלחה לי:
 
"שלום לך ד"ר בלן. אחרי המפגש אתמול הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, שאני חשופה, פגיעה ומאוד לבד, כמו ילד נטוש חסר הגנה. בכיתי עד שכבר לא נשאר כלום. ישבתי ברכב עם עיניים נפוחות מבכי, אך בעיקר הייתי מותשת. ואז נזכרתי במשהו מהמפגש האחרון שלנו: שבורא עולם נמצא איתי. התחלתי לומר את זה כמו מנטרה, 'השם איתי, השם איתי…' אמרתי את זה כל כך הרבה פעמים ופתאום הרגשתי אהבה עצומה וגדולה בתוכי, כמו ניגון מתוק. קשה לי להסביר בדיוק את הדבר הנפלא הזה, אבל אני יודעת שאני על המסלול הנכון ושאני מתחילה להבריא. אני מרגישה את זה גם היום. דמעות זולגות מעיניי בכל פעם שאני מתחברת לנקודה הזו. אני יודעת שהשם איתי כאן ועכשיו ואני רוצה לראות לאן הידיעה הזו מובילה אותי. תודה לך ד"ר בלן, ויותר מכל – תודה לבורא עולם ששלח לי את המילים הנפלאות האלה שניחמו אותי מאוד. אני מקווה, ומתפללת, שאוכל להשתמש בהן על הצד הטוב ביותר".
 
לשקר אין רגליים, הוא תמיד יתגלה. ובשקרים אפשר לטפל!
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.