זה התפקיד שלו

זה כבר כמה ימים שאני מרגישה אותו סגור ומסוגר. אני יודעת שזה לא בגללי, משהו עובר עליו והוא עדיין לא בשל מספיק כדי לחלוק איתי אותו.
 
בינתיים, עד ששנינו נבין את טיב התהליכים הנפשיים שאנו עוברים – לחוד אך גם ביחד, החלטתי לעשות את הדבר היחידי שיש באפשרותי לעשות – להתפלל עליו.
 
כדי לחזק את התפילה שלי, וכדי לחזק את הקשר בינינו ואת הדבק והאחדות, וכדי לעזור לו להתגבר, ידעתי שכדאי לקרוא את התיקון  הכללי – הלא הם עשרת פרקי התהילים שאיגד רבי נחמן  מברסלב המסוגלים לתקן בכלליות את מה שצריך, ובעיקר את התיקון היחידי שעד אז לא תוקן בעולם – תיקון  הברית.
 
מאמרים נוספים בנושא:
עוד יום שגרתי?
ברוכים  הבאים לזירה הלוהטת
ידיד לא  רצוי
שני  קולות
 
אני מאוד אוהבת לקרוא את התיקון הכללי. יש בקריאה שלו משהו מדיטטיבי שמרגיע אותי ועוזר לי להתנקות מהלחץ ומהטרדות. גם הפעם הרגשתי מהתחלה את הנועם של מזמורי התהילים, אבל לקראת המזמור השלישי, כשכיוונתי בכל הכוונות עליו ועלינו, פתאום משהו קרה – כרסם ועלה בי הספק.
 
האמת, הייתי מופתעת.
 
עבר הרבה זמן מאז שהרגשתי את הספקות הללו בתוכי, במיוחד לא את אלה על מהות קיומו של בורא עולם. כמובן, פעם הם היו תכופים יותר, "יש אלוקים בכלל? כזה שקורא לעצמו אלוקי היהודים ובחר בנו מכל העמים?" הייתי חושבת לעצמי ברגשות מעורבים, "זה אמיתי כל הסיפורים על מכות של דם וצפרדעים?" הספקות נגסו בי נגיסות קטנות כשהן פוצעות את מצע האמונה המתהווה שלי. אבל תכל'ס, הייתי בטוחה שזה כבר עבר כי המון זמן המחשבות האלה לא תופסות מקום אצלי. הידיעה שיש אלוקים כבר מבוססת בתוכי. אני מרגישה את זה בכל רמ"ח אבריי ובנימי נשמתי. לתומי, חשבתי שבזכות האימון המתמשך באמונה אני כבר יכולה לסגור את הגולל על ספקות מהסוג הזה, שבאו מבית הוריי ועליהם חונכתי בילדותי ועכשיו אין להם שמץ של אחיזה בי.
 
אלא שדווקא באמצע התיקון הכללי, באמצע הרצון שלי לנקות אותו ואותי, הם צצים ומופיעים שוב. תמונות של הוריי בילדותי, חברים וחברות, מחנכים ופסיכולוגים, צצות ועולות כמו תומכות בכל הבלגאן שמתרחש. אני ממשיכה לקרוא בלחש, קצת מבולבלת מהחורים הקטנים שננגסים באמונה, ואז ברגע אחד אני מצליחה לעצור אותם ויש לי מה שנקרא "הארה". פתאום יורדת אלי ההבנה שהספקות האלה הם בעצם מתנה מהבעל דבר, או בשמו המוכר – היצר הרע.
 
זה נשמע מוזר. הרי הבעל דבר מטרתו בעולם היא להרחיק אותנו מהקדושה, מהאמת ומאיתו יתברך. אז איך הוא יכול לתת לנו מתנה?
 
כנראה שבכל זאת האימון באמונה כן הוכיח את עצמו, כי הספקות מתחילים להיעלם כשאני מבינה שכל מטרתם היא להסיט אותי מהעיקר ומהמשימה שלי. כי אם הבעל-דבר טרח להכניס בי את הספקות מהעבר, אז כנראה שהמשימה שלי חשובה ומשמעותית מאין כמותה, ויש בה את הכוח לפעול פעולות עצומות וגדולות של תיקון וקדושה בכל העולמות ממש.
 
כשהבנתי את זה הספקות נעלמו והייתי בטוחה עוד יותר במטרה. אבל תסמכו על הבעל דבר שיוותר לי כל כך בקלות, כי הוא שוב הוא להסיט את המחשבות שלי כשהתחוור לי פתאום שאני ממש כועסת עליו. "איך אתה מעז, בעל דבר שכמותך, לבוא ולהפריע לי במשימה החשובה שלי? כל מה שאתה רוצה זה רק להרחיק אותי מהשם ומהטוב. לך ואל תחזור…" רתחתי בתוכי.
 
למזלי, הכעס לא נשאר בי זמן רב. אולי העובדה שלא וויתרתי והמשכתי לקרוא את פרקי התהילים המופלאים בעקשנות עזרה לי להבין דבר חשוב, וגם לסלוח. כי פתאום הצטיירה לה תמונה בדמיוני – הרי הבעל דבר גם הוא התגלמות של הקדוש-ברוך-הוא, הוא שליח שלו לכל דבר. השם ברא אותו כמו שהוא ברא כל דבר בעולמו. זה לא מוצדק לכעוס על הבעל דבר, כי הוא רק עושה את עבודתו נאמנה. הוא קיים כי השם יצר אותו כדי שתהיה לנו בחירה, שנוכל להבדיל בין רע לטוב, וכדי שנגדל ונעלה בסולם המידות.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
קסם של תיקון
עשרה מיני חיצים
התיקון   הכללי
 
לכל מלאך של השם יש תפקיד. כשהקדוש-ברוך-הוא חילק את התפקידים אז המלאכים קיבלו על עצמם את השליחות המיוחדת לכל אחד מהם. המלאך רפאל מרפא, ומיכאל הוא הסנגור של ישראל, גבריאל מביא מלחמה, והבעל דבר תפקידו להסיט אותנו מהטוב.
 
זאת לא אשמתו, של הבעל דבר, שיש לו תפקיד מבאס או שהוא מייצג את הרע. הוא בסך הכל שליח של השם והוא עושה את עבודתו נאמנה, בלי יכולת לבחור לעשותה אחרת.
 
כשהבנתי את זה, הכעס שכח והתמונה התבהרה ואת פרקי התהלים סיימתי מחוזקת באמונה. ידעתי שעשיתי משהו חשוב מאוד ושיש שכר לפעולתי. הבנתי גם, איך אני צריכה להתייחס ליצר הרע ברגע שהוא מופיע. אם אדע לזהות אותו, להפרידו ולדעת שהוא לא חלק ממני, שהוא חיצוני ונוצר רק כדי לערער את אמונתי, אוכל לסלק אותו בקור רוח ובנחת ולבחור שוב בטוב, ואז אהיה מחוזקת באמונה ועטופה באורו הטוב והמטיב של השם יתברך, חופשייה לפעול ולהשפיע בעולם הזה ובכל העולמות כולם.
 
 
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו.אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com