להתהלך יחידי בשוק

תינוק נולד והוא כדף חלק הניתן לכתוב עליו סיפור חיים.

מהר מאוד ההורים מטביעים בו תפישות, השקפות, מושגים וזהות. נותנים לו שם, חוקים של התנהלות והתנהגות, מלמדים אותו באילו מצבים הוא יקבל יחס חם, אוהב, חיבוקים והערכה, ובאילו מצבים יקבל ביקורת.

ההורים והחברה יכסו את התינוק ב"שמיכה ולבושים" שונים כדי לגונן עליו, וכדי לרתום אותו למטלות של המשפחה והחברה אליה הם מזוהים (השקפה, ביגוד וכדומה).

במשך הזמן מתווספים "לבושים" נוספים ורבים, שמטרתם להגן ולסייע בהשתלבות במשפחה ובקבוצה-קהילה, "לבושים" כמו שכולם לובשים. עד שהתינוק, שבינתיים גדל, חושב שהלבוש הזה הוא העור שלו, עד שהוא מרגיש שהלבוש הזה הוא האישיות שלו. עם הזמן הוא נקשר אל הלבוש שלו ורואה בו חלק ממנו. במשך הזמן הלבוש נעשה כבד ומסורבל יותר ויותר ומגביל את תנועתו.

ככל שהילדות הייתה יותר קרה – הלבושים עבים יותר!

ככל שהסביבה הייתה קפואה – הלבושים נוקשים יותר!

כשאנחנו מתבגרים, המטרה שלנו היא להחזיר לעצמנו את הזהות האמיתית ולגלות מי חי ונושם מתחת ל"לבושים" שהלבישו אותנו.

תקופה זו עמוסה בחיפושים, גילויים, אפילו השתתפות בסדנאות והשתלמויות שונות – ומטרת כל המסע הזה הוא להתחבר ל'אני' שלנו שחבוי אי שם מתחת ל"לבושים".

מצד אחד, יש בכל החיפושים וההשתתפות בסדנאות הללו תועלת וחשיבות. ומצד שני, ישנו חיסרון –  שמחמיצים את המטרה האמיתית. למה? כי המטרה אינה "להתחבר אל עצמי ולזרום…", המטרה גם לא להתנתק ו"למצוא את האושר" כפי שמתרצים לא מעט אנשים, והיא גם לא לשים את עצמי במרכז. אלא, המטרה היא להכיר את עצמי ולהביא את היכולות שלי למימוש בכל תחומי ומצבי החיים, בזוגיות, במשפחה המורחבת ובחברה כולה.

אין מה לומר, זה מאוד מעניין מה שמלמדים אותנו, מה שמגלים לנו, מה שאנחנו מגלים בעצמנו תוך כדי הלימוד בסדנאות, אבל לפעמים זה גם החיסרון שלהן. כי זה כמו לקרוא ספר טוב או ללכת לסרט מרגש או לטייל במקום יפה. לספר על עוד חוויה שחווינו, ואפשר גם לספר על מה שקרה שם לחבר'ה. יש בזה עניין, אבל אנחנו מביטים על עצמנו מבחוץ.

מאמרים נוספים בנושא:

אני בצבעים אחרים

ככה אני מרגיש

איש הקוף

לא ביקשנו חקיינים

הגדרה מבלבלת

אני, כי זה הכי מקורי

שיגעון קולקטיבי

מי אני?

שמחה להיות אני

בבקשה, תאהבו את עצמכם

אנחנו רוצים, בכל אחד מהערוצים שבחרנו בחיפוש אחרי עצמנו, למצוא את הדרך להפשיט את "הלבושים" המודבקים הללו, את "הזהות השאולה", שנמצא בכל מילה או תגלית את עצמנו, את מי שאנחנו באמת.

וכשזה קורה, איך יודעים שזה אמת?

הנה סימן מובהק – אחרי שנגעתם באמת אתם כבר לא יכולים לחזור אחורה, אלא רק להמשיך ולהתקדם. דרך שמובילה לשינויים המיוחלים, להבנה שהראש הוא החוסם ועוצר אותנו, ולהיפתח לעובדה שהבעיות איתן אנו מתמודדים, רובן, הן מצוקות פנימיות מהעבר שיש לטפל בהן. הפתרונות או ההתגברות עליהן יגיעו מבפנים, מהזהות האמיתית שלנו, לא מזו "המולבשת" עלינו או מזו שרכשנו לעצמנו עם השנים.

ואיך עושים את זה?

מורידים את הלבושים הללו. דרך נפלאה לעשות זאת היא בהתבודדות (התפילה האישית) עליה אומר רבי נחמן מברסלב שהיא "המעלה העליונה מן הכל"! ובעזרתה אפשר להשיג כל מה שאנחנו רוצים.

תחילה, עלינו לזהות מהם ה"לבושים" שהלבישו אותנו, להוריד את אלה החיצוניים שדבקו בנו, לגלות מי אנחנו בצורה מעודנת ורכה, ולהתחיל לפעול בכל תחומי החיים בגישה חדשה. המטרה היא לשפר כל תחום – זוגיות, חינוך, בריאות, פרנסה וכדומה, להוציא את הכוח שלי לפועל מתוך שילוב נכון של קיומי האישי וקיומי בתוך החברה.

"התהלך בשוק יחידי" – אומר רבי מנחם מנדל זיע"א, הרבי מקוצק.

המטרה שלנו היא ללכת ולהתקדם בתוך השוק, בחברה הסובבת אותנו, על כל רבדיה, ויחד עם זאת להיות יחידי – להביא את המיוחד שבי שנמצא מתחת ללבושים לעולם.

יש החושבים שאם ניתן תשומת לב לעצמנו – הרי שעלינו להתנתק מהכלל, ויש המרגישים שהם נותנים תשומת לב לאחרים – אבל "מוחקים" את עצמם.

אכן, דבר נפלא הוא להיות בו זמנית מעורב בחברה ולהיות יחידי. זו המטרה וזו אומנות בפני עצמה!

תנו לעצמכם את ההזדמנות להתהלך בשוק יחידים, להכיר את עצמכם מקרוב, להתבונן ולהיכנס פנימה אל מי שאתם באמת!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com