מכתב לבעלי

אני מתגעגעת אליך, בעל יקר. אני מתגעגעת לגרסה הישנה והמקורית שלך – זה שהכרתי לפני לא הרבה זמן... חוי לוי, כותבת מקירות ליבה מכתב לבעלה.

3 דק' קריאה

חוי ל.

פורסם בתאריך 04.04.21

לבעלי היקר והאהוב,

 

אני בוכה כשאני מתחילה לכתוב את המכתב הזה. כן, כבר במילים הראשונות, כאילו פותחת את הפה לדבר אבל במקום יוצא בכי. אני מתגעגעת אליך, בעל יקר. אני מתגעגעת לגרסה הישנה והמקורית שלך – זה שהכרתי לפני לא הרבה זמן. זה שהיה נשאר איתי לעיתים קרובות יותר. זה שחזר אלי תוך זמן קצר, אבל היום עוזב במהירות שבא. זה שהעלה את התקווה גבוה בכל פעם שחזר אלי, אבל השאיר אותי עם טעמה המר של האכזבה.

 

אני מתגעגעת לבעל של המחשבות שלי, זה שחי בדמיון שלי. הבעל שרציתי תמיד שיהיה חשוב לי. הבעל שיסתכל עלי כשאדבר איתו. הבעל שיבין אותי. אני מתגעגעת לבעלי שהיה צריך להיות אתה. אבל הבעל הזה הוא לא אתה. הצלחת לגרום לי לטעום איך הבעל הזה יהיה, אבל לא השארת את זה להרבה זמן. אני מרגישה כמו ילדה קטנה שמנסה לתפוס בלון שעף ברוח…

 

זוכר? זוכר את הפעמים הבודדות בהן דברים היו טובים? כשהחיים היו שווים לחיות אותם? כשהייתי מתעוררת בשמחה בבוקר ומוכנה לאמץ ולחבק עוד יום מקסים? זוכר את הערבים השמחים, כשהשמחה באה מהמקום של הנתינה… זוכר את הפעמים בהן הרגשנו כל כך קרובים אחת לשני?

 

אני יכולה להרגיש את זה אפילו עכשיו, כשאני כותבת לך את המכתב הזה – את הרעד בגופי. טיפחת אותי כל כך באותם ימים יקרים. הובלת אותי עם המון אהבה ואכפתיות, שאני כל כך משתוקקת אליהן היום…

 

מאמרים נוספים בנושא:

וגר זאב עם כבש

תבחרו בסליחה

אהבה ללא תנאים

ותודה על האישה

אהבה אמיתית?

כל יום מחדש

שניים זה ביחד

זוגיות טובה? תהיו חברים!

הבעל שאני צריך להיות

סוד הזוגיות המוצלחת

אם לא תשנה, שום דבר לא ישתנה!

היא מספר אחת!

 

אבא'לה, האבא של הבית שלנו, לאן נעלמת? אני באמת מתגעגעת אליך. אני מחכה שתחזור ותאמץ אותי, את הילדה. אנחנו צריכים להיות ביחד. שנגן אחד על השנייה, שיהיה לנו אכפת אחת מן השני. אני צריכה שתקשיב לי. אני צריכה שתאהב אותי, כמו שבעל באמת אוהב את אשתו. אתה מכיר אותי כל כך טוב היום – את כל מה שאני רוצה וצריכה, את התקוות וההשראות שלי. לא תחזור?

 

חזור בבקשה למי שאתה, לעצמך, ובוא. תחזור להיות הבעל שהכרתי, זה שלפעמים היית. אל תחזור כדי לפגוע, גם לא כדי לאמלל אותי.

 

האם ידעת שזה באמת, אבל באמת, כואב כשאתה מתעלם ממני? זה כואב כשאתה כל הזמן מעביר ביקורת. זה מכאיב כשאתה שוכח להחמיא לי, אבל לכל מי שנקרא בדרכך אתה לא חוסך מחמאות ומילים טובות. וכשאתה מחליף אותי עם הטלפון שלך, זה כמו פצע מדמם שלא מתרפא. זה גורם לי להרגיש רע מאוד. זה באמת מצער אותי.

 

האם יש לך טיפת הבנה של איך שזה מרגיש לדבר עם בן אדם, ובאותו זמן הוא מדבר עם מישהו אחר? פשוט מתעלם? ככה הרגשתי כשישבנו לאכול ביחד, בזמן משפחה שכבר שכחנו מהו, ואני דיברתי בעוד אתה הסתכלת על ההודעות שקיבלת בטלפון. וכשהפסקתי לדבר, רומזת לך ש'טיפת כבוד מצדך לא תזיק', מיד התעצבנת במקום לתת את דעתך על מעשה לא נכון מצידך, משהו מאוד לא מכבד.

 

פגעת בי לאין שיעור. לעולם לא תבין. אתה מזמין אותי לשבת איתך ביחד בגינה, ואני עוזבת הכל ובאה, קופצת על ההזדמנות להיות איתך, אבל רק כדי לגלות שבסופו של דבר אשב להסתכל על איך שאתה מסתכל על הטלפון שלך כל הזמן, מחכה להודעות ושיחות, או על איך שאתה מנמנם על הכיסא… אני מתחלחלת כשאני חושבת על זה.

 

אני יודעת שאתה לא מעוניין לשמוע את כל רשימת ה'כואב לי', לכן אעצור כאן. אני יכולה להמשיך וליידע אותך שלמרות כל הכאב שאני חווה בגלל, אני עדיין מתגעגעת אליך ועדיין יש לי בועה של תקווה מעל לראשי, שאולי באמת תחזור אבל הפעם כדי להישאר להרבה שנים.

 

אני באמת לא רוצה לקום ולעזוב, אני כואבת ממה שהמחר יביא בכנפיו. בבקשה, תעבוד על עצמך, תתנתק כשצריך מכל מה שמסיח את דעתך מסביב, מכל הדברים שגורמים לריחוק בינינו, ותתחבר אלי, לילדה, לבית. בבקשה ממך!

 

כותבת לך עם רגשות מאוד מעורבים.

 

ממני הכאובה, ופעם גם אהובה,

אשתך.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. המזדהה

י"ט תמוז התשע"ט

7/22/2019

קמתי באמצע הלילה בבכי על מצב הזוגיות שלי, אחכ נתקלתי במכתבך מזדהה עם הכל. מקווה שיסתדר בינכם

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה