לחיות בשלום: אמנות הקיום
שלום? זאת אמנות בפני עצמה, הסוד שהעולם כולו תלוי בו. הרב שלום ארוש על הדרך להפוך את העולם הזה טוב ויפה יותר. אם רק נרצה.
באחת הפעמים ניגש אלי בחור צעיר ונחמד ואמר לי משהו שהימם אותי.
"הרב, אני מתייסר. והמון". האמת, הייתי מופתע. ומאוד. כי כמו שאני יודע באופן כללי וכאבא לילדים צעירים בפרט, שצעירים הם אנשים שמחים ותוססים. אז משהו בהחלט לא בסדר בכלל כשבחור בן עשרים מספר לי שהוא מתייסר ועוד המון. מה גם, שמבחינה בריאותית, תודה לא-ל, הכל תקין אצלו. הבנתי שמדובר במשהו נפשי-רוחני.
הוא סיפר לי שלא מזמן הוא החל לאמץ אורח חיים רוחני. שהוא אוהב לשמוע את הדיסקים שלי, מגיע לשיעורים ומקיים את השיח הפרטי שלו עם בורא עולם – התפילה האישית (התבודדות, כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב). ועדיין, הוא מיוסר.
נתתי את דעתי על העניין והתחלתי לשאול אותו שאלות על מנת לראות האם קרה משהו בדרך שעליו לתקן, ואכן הגענו לשאלת השאלות. "אמור לי בחור יקר, האם פגעת במישהו, העלבת או ציערת?". הוא חשב דקה שתיים, ואז אמר ש"אני זוכר שציערתי את המורה שלי בבית הספר, והמון".
"בחור יקר, זו הסיבה. ועד שלא תתנצל בפני המורה, שציערת והמון, שום דבר לא יעזור. העניינים שבין אדם לחברו יקרים וחשובים מאוד, ולאדם אין מנוחה עד שהוא לא מתקן אותם מול האדם שפגע בו".
"אבל איך אגיע אל המורה?" הוא שאל.
"תתפלל, בורא עולם יהיה בעזרך. ומי שבא לתקן הקב"ה מראה לו את הדרך והוא יפגיש אותך עם המורה. צא לדרך ואני מלווה אותך בברכת הצלחה".
והוא אכן עשה את זה, ומאז הוא מרגיש כאילו סלע במשקל טון ירד לו מהלב. הוא פשוט נהיה בן אדם אחר, שמח ותוסס, בדיוק כמו שבחור צעיר צריך להיות.
אז קודם כל, אתחיל בזה שאפנה לחבר'ה הצעירים שם בחוץ, שחושבים שאם הם מציקים למורים שלהם עד כדי כך שהם מאמללים אותם – דעו לכם יקרים ויקרות, כשאדם פוגע באדם אחר הוא פותח חשבון רוחני בשמים ומתחיל לצבור חובות רוחניים. והחוב הזה ירדוף אותו עד שהוא יתקן את מעשיו ויבקש סליחה הנפגע. לכן, עשו כל שביכולתכם והימנעו מלפגוע בזולת – חברים, מורים וכל אדם עלי אדמות. ובנוסף, יש לבקש גם סליחה מבורא עולם על כך שפגעתם בילדיו היקרים, כי שום תענית או סיגופים כאלה ואחרים לא יכולים לכפר על עבירות שבין אדם לחברו, רק התנצלות ופיוס הזולת.
מאמרים נוספים בנושא:
חז"ל מלמדים אותנו שמידה טובה חזקה ממידה רעה. לכן, אדם שעוזר לזולתו זוכה לברכות ושפע אדיר משמים, בדיוק כפי שאדם שפוגע בזולתו פותח חשבון והחוב הרוחני רק תופח וגדל עד שיום אחד הוא יצטרך לשלם אותו. וכידוע, פגיעה מהסוג הזה משאירה רושם לא פשוט על הנשמה, ממש קרע בלבוש הרוחני, שאפילו תיקונו משאיר סימן, כמו צלקת של פצע שהגליד.
אז הנה סיבה מספיק טובה וחשובה, להזכיר לעצמנו כל יום שמידה טובה עולה בכוחה על הכל, היא הכוח המניע של האדם ברוחניות שלו – בלימוד התורה, בקיום המצוות, בקיום חסדים ועוד. היא הכוח לבצע את חלק המצוות שבין אדם לחברו. בורא עולם נתן לנו את התורה כדי שנחיה "בדמותו ובצלמו". זאת הגרסה היחידה לביטוי לקיום המצוות הללו, לא שום דבר אחר.
בורא עולם לא ברא את העולם בשביל המצוות שבין אדם למקום. הסיבה שהוא שלח את הנשמות שלנו לכאן, לעולם הפיזי והגשמי הזה, היא כדי שנוכל לקיים את המצוות שמקיימות את כל סוגי הקשרים והמערכות בין בני אדם – המצוות שבין אדם לחברו! לכן ניתנה לנו התורה שמורה לנו איך לקיימן, והן לב ליבה.
רבינו אשר "הראש" זיע"א, כותב (בפירושו על המשנה, מסכת פאה), שבורא העולם חפץ שנקיים יותר את המצוות שבין אדם לחברו, מאשר את המצוות שבין אדם למקום. כי כשנקיים את אלה בוודאי שנזכה לקיים גם את אלה שבין אדם למקום, שהן יקרות וחשובות ושחלילה לא יטעה האדם לחשוב לזלזל בהן או לא לקיימן, אבל מה שבין אדם למקום – זה בין אדם למקום ותמיד אפשר לתקן את זה. אבל בין אדם לחברו, גם אם אדם יבקש מחילה מבורא עולם – כל זמן שלא פייס את חברו שום דבר לא יעזור, גם לא מחילה שלמה ומוחלטת מהקב"ה.
בורא עולם רוצה שהעולם יהיה מלא באנשים הגונים שפועלים מצד השכל הישר והנכון, שידעו לתקשר כראוי אחד עם השני מתוך כבוד אהבה, יראה ואחווה, ובעיקר – אחדות. וכשזה קיים, בני האדם ישליכו את הדברים שהם אוחזים בהם – לרוב, טעויות ושקרים שמובילים לפירוד ורצון לשלוט, ויזכו לחיות ביחד עם שפע של ברכות.
אבל ברגע שבני אדם פוגעים אחד בשני – כפי שרואים היום, שפגיעה באנשים נעשית בצורה קלה ובלתי נסבלת מאחורי מסך של מחשב או סמארטפון – ברשתות החבריות, בדרך של בריונות, השפלה ברבים, לשון הרע והרשימה עוד ארוכה – הברכות והשפע שמושפעים משמים נפגעים. בני אדם חיים בריבים שהסוף שלהם לא נראה אפילו באופק, אנשים הולכים ממורמרים בעולם הזה מדוכאים ומיוסרים – בין אם הם נפגעו ובין אם הם הפוגעים, ולא מצליחים להמשיך הלאה בחייהם. וזה כואב מאוד.
השלום בדור כזה תלוי באיך שאנשים מתנהגים אחד לשני, אומר רבי נחמן מברסלב. וככל שאנשים חיים יותר בשלום ואחדות, הם יכולים להסביר בצורה ברורה יותר אחד לשני את האמת. וכתוצאה, אומר רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן כ"ז) אנשים יזנחו את דרך השקר ויאמצו את האמת ועל ידי זה יתחזקו באמונה בבורא.
שלוש פעמים ביום אנו מברכים את ברכת השלום בתפילת שמונה עשרה, ובזה מלמדים אותנו חז"ל שהתקינו לנו את התפילות היקרות הללו, שבורא עולם חפץ יותר מכל אחד מאיתנו בשלום בין בני האדם, אך התנאי לכך הוא אחדות ואחוות אחים.
אף הורה לא רוצה לראות את ילדיו רבים ופוגעים אחד בשני. כך גם הבורא – שהוא אבינו שבשמים ואנחנו ילדיו, כואב מאוד את המחלוקות בינינו, את הפגיעה של כל אחד מילדיו.
לכן, כאבא אוהב, הוא ציווה עלינו לאהוב ולכבד אחד את השני. רק כך נוכל לחיות בשלום ורעות, אחווה ואחדות. אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור