לנצח כל רגע מחדש
התרופה למאבק הפנימי התמידי שמעורר בנו פחדים חוזרים ונשנים, חששות ודאגות, היא להחליט בנחישות לנצל את הכוח הטמון בכל רגע ולנצח. למה? כי אתם שווים את זה!
מכירים את השיר "מי שמאמין לא מפחד", נכון?
אבל בחיים, יש מצבים שגם מי שמאמין… מפחד.
דוגמה נפלאה שמהווה מודל חיקוי עצום נותנת לנו התורה הוא יעקב אבינו ע"ה. היא מספרת לנו שהוא פחד מהחדשות האחרונות שהעבירו לו המלאכים. 34 שנים עברו מאז ברכת הבכורה שהוא לקח מעשיו, השניים כבר מתקרבים לגיל מאה אבל השנאה של עשיו עדיין מפעפעת בתוכו. אי אפשר לשכוח את נתוני היתרון של עשיו על אחיו – איש ציד ומלחמה. ועכשיו, הוא בדרך אליו עם ארבע מאות לוחמים! ברור שאין פה כוונות טובות.
אבל הוא האמין בבורא עולם, הוא התפלל כי ידע שהישועה היא רק מאיתו, ועדיין, הוא פחד. מדוע? משום שהאמונה אינה מצב סטטי. אמונה – זאת עבודה של כל החיים. או יותר נכון – מלחמה!
גם אנשים גדולים מאוד עומדים בניסיונות. ובשעה שהם באים האמונה "נעלמת", לוקחים מהאדם את כל הדעת וההשגות, ואז מתעוררים רגשות טבעיים של פחד וכעס, צער ובכיינות. וזה טבעי. זה לא נקרא לאבד את האמונה. זה נקרא ניסיון באמונה שבא לנשא ולהרים אותו, דבר שמקים ומרומם את האמונה. רק כך האדם מרגיש בתוכו רגשות שמעידים על חוסר אמונה – הוא מבין שכאן דרושה לו מלחמה, הוא צריך להתגבר ביתר שאת.
אז תאמרו, אבל בורא עולם הבטיח מפורשות ליעקב את כל הבטחות, למה הוא עדיין פחד? ומדובר בפחד נורא ואיום – הוא לבד עם נשותיו וילדים הרכים, מטופל בצאן רב, והוא אמור להתמודד עם 400 לוחמים. פחד… אבל הוא לא נותן לפחד הזה לשתק אותו, אלא מיד מתעורר לפעולה. בנקודה זו רואים את ההבדל בין בעל אמונה אמיתי לבין אדם חסר אמונה. אדם שכל ימיו עובד ונלחם על מידה נפלאה זו, גם כשהוא רואה לרגע שמתגברים עליו רגשות של חוסר אמונה – הוא לא נופל מזה, גם לא רודף או מאשים את עצמו. אלא, קם מיד לעשות את המוטל עליו, גם בגשמיות כמובן, אך בעיקר ברוחניות. יעקב אבינו התחזק בתפילה לבורא ועלם ועל ידי זה חיזק את עצמו באמונה.
נכון, אנחנו לא יעקב אבינו ואין לנו פסיק מההשגה שלו בניסיונותיו, אבל לא סתם התורה מעבירה לנו מסר המיועד לכל אדם באשר הוא! – ילדים יקרים, גם הגדולים שבגדולים עוברים ניסיונות קשים, גם אחרי שנים רבות של לימוד תורה ומסירות נפש, גם אחרי שעמדו בניסיונות קשים מאוד בהצלחה. ועדיין, כל זמן שהאדם חי הוא חייב להיאבק. מה שאתם חווים, מה שאתם עוברים – אלה דברים שגדולי העולם עברו. לימדו מהם לא להיבהל מהנפילה. קומו ועשו את העבודה שלכם, תילחמו את המלחמה שלכם. כי אם תמשיכו להילחם – אז לא רק שהנפילה לא תיקרא בכלל נפילה אלא ההיפך ממש – היא תרים ותגביה אתכם. והירידה? היא כבר ממילא הופכת לעליה גדולה ונפלאה.
מאמרים נוספים בנושא:
לא רק לוקסוס רוחני
להזיז את הגבינה
השם אמר לי
וכל זה למה? כי היצר הרע ערמומי מאין כמותו. אדם מתחזק באמונה, הולך לשיעורים ולומד בספרי מוסר, עושה חסדים טובים, מאיר פנים ומחייך לכולם, מאמין ולא מפחד ויודע שיש מי שדואג לו, אומר תודה על הכל. ואז… בום. שומע על אנשים גדולים, צדיקים ואנשי מעשה, חווים ניסיונות כאלה מזעזעים בלי להתבלבל. והאדם? מצפה שגם הוא ברגעים כאלה ירגיש את זה. יכול להיות שהוא כבר הרגיש את זה על עצמו כמה פעמים בעבר, כשעברו עליו ניסיונות קשים והוא קיבל אותם באמונה וביטחון נפלא. אבל לפעמים, מה לעשות, עוברים עלינו ניסיונות שבשעתם לוקחים מאיתנו את הדעת והאמונה, ואז אנחנו נבהלים. מתחילים פתאום להרגיש שבעצם אין לנו אמונה… יכול להיות?
כאן אתם עומדים בסכנה גדולה. היצר הרע ינסה להשתמש בזה על מנת להוכיח לכם שאין לכם שום אמונה, ושאתם רק עושים הצגות של אנשים מאמינים. והראיה? ברגע של ניסיון אמיתי כבר איבדתם אותה… כך הוא רוצה לגרום לכם להרים ידיים ולא לעשות גם את מה שאתם כן יכולים לעשות. אז דעו, שאתם כן מאמינים, וניסיונות הם חלק מהחיים. לא רק אתם חווים אותם אלא כולם בלי יוצא מן הכלל. אל תאמינו למשהו אחר. וכל מה שרוצים מכם משמים זה רק שתתחזקו מחדש בעבודה ובמלחמה. כי אין מה לעשות, זאת מלחמת קיום יומיומית עד מאה עשרים שנה.
לכן, אין שום מציאות שאדם יאמר לכם שהוא כבר השיג את האמונה ועכשיו הוא 'עלה על הגל' ושום דבר לא מזיז אותו מקומו. אין דבר כזה. השגת אמונה אמיתית היא להילחם עליה כל הזמן ויהיה מה שיהיה. וגם אם לרוב את הניסיונות אתם מצליחים לעבור בקלות ובלי להתבלבל, עדיין צריך להפשיל שרוולים, לשנס מותניים ולהילחם, להתחזק מכל ניסיון כל פעם מחדש ולבקש אמונה.
זו הסיבה שהתורה הקדושה מספרת לנו על יעקב אבינו ועל ניסיונות של הרבה צדיקים, ואפילו דוד המלך שלא פחד ונלחם בגבורה – גם לו היו זמנים של פחד ודאגה כמו שאומר רבות בתהלים וכמו שכתוב: "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני" ומבאר רש"י: "אני שכבתי ואישנה – לבי אטום בדאגה ופחד. הקיצותי – מדאגתי כי בטחתי כי ה' יסמכני". זאת אומרת כאשר דוד בעל האמונה רואה 'מה רבו צריו' – גם הוא מרגיש פחד ודאגה עד שהלב שלו נהיה אטום, אבל במקום לרדוף את עצמו ולומר 'אני לא שווה כלום, אין לי סיכוי' וכן הלאה, הוא בוטח מחדש בבורא כמו שכתוב, "ותֵצֶר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפש כל העם איש על בניו ועל בנתיו, ויתחזק דוד בה' אלקיו".
זה דבר מצוי מאוד בתחומי חיינו. לפעמים האמונה נעלמת והתגובה הראשונית היא דווקא ההיפך ממנה. כאן צריך להיזהר מאוד ולא לחשוב על עצמנו דברים שליליים או חלילה להתייאש. בפירוש לא להאמין ליצר הרע שאם נפלנו אז אנחנו כבר לא שווים.
דוגמאות? בבקשה. יש לנו בעיה או קושי מסוים ואיננו מצליחים להרגיש שהכל לטובה, אלא רק רע וריחוק. לומר תודה? מי חושב על זה בכלל. אבל במקום לחשוב כך פשוט, להתחיל לעבוד. לומר תודה גם בלי לב עד שהאמונה תחזור אליכם. אל תחכו לה, הילחמו עליה ומשכו אותה עליכם בחזרה.
ניסיון נוסף שרוב האנשים חווים – כעס. אם אדם כועס אז ברור שאין לו אמונה, כי האמונה רואה את הבורא ולא את הכעס. אבל עכשיו, אחרי הניסיון שגרר כעס הניסיון הבא הוא לומר לעצמכם – 'זה הניסיון באמונה, לקחו אותה ממני לכן נפלתי. אבל המלחמה היא תמידית. לכן, גם אחרי הנפילה אני חייב לקום ורק להתחזק'. לבורא עולם יש נחת רוח עצומה מאוד מההתחזקות מאיתנו, אפילו הקטנה ביותר, בכל ניסיון שעובר עלינו.
המסר הזה נצרך לכולנו! אנו חייבים להתבונן בדברים ולקחת מהם מוסר גדול – כל מי שהיה כאן לפנינו עבר את מה שאנחנו עוברים מהמקום שלהם, מהמדרגה הרוחנית שלהם, וכולם התמודדו. לכן גם אנו חייבים להתמודד. אין זמן להתעסק ברדיפה עצמית ולבכות על הכבוד האבוד שלנו ולהתייאש. כשאנחנו חושבים שאנו גרועים ולא שווים כלום – זה דבר גרוע ומסוכן!
אתם שווים המון! תאמינו שכל ניסיון הוא עוד צעד, התקדמות, וחשבו מי יותר גדול – מי שלא חווה ניסיונות (ואין דבר כזה) או מי שחווה אותם ובדרך גם נפל, קם והתחזק? אל תיפלו מהנפילה, קומו והתעודדו. עשו את שלכם ותראו איך הדרך שנראתה תלולה עד לא מזמן הופכת נעימה ובטוחה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור