י. פרידל

י. פרידל

27 פוסטים

הולכים על בטוח

5 דק' קריאה

כדי להצליח בשמירה על ערך מסוים, שאתה מאמין בחשיבותו, המוטו הוא שצריך להיות קצת משוגע לדבר ולהתרחק גם ממשהו שיש לך לגביו ספק, גם אם זה נראה לפעמים קצת אובססיבי.

הלם קרב

7 דק' קריאה

זכור תמיד ארז, אתה לא לבד. אתה שומע אותי, אתה לא לבד, ואף פעם לא היית לבד, גם לא במלחמה!!! קח את כוח הרצון וההתמדה וצעד איתם קדימה, עם מבט לעתיד טוב יותר.

מכתב ליום ההולדת

2 דק' קריאה

לכאורה, היה ראוי שבכל יום הולדת, נזכור מחדש להכיר טובה למי שחנן אותנו בכל המתנות. בפועל, המציאות היא לגמרי אחרת...

ולמוות לא נתנני

9 דק' קריאה

היכן אני? הנה העצים, הנה היער, רודפים אחרי ואני בורח, בורח והם מצמצמים מרחק ואני עייף ורעב וכבר שומע צרחות בגרמנית... ניצרה נדרכת... רובים מכוונים...

צוואתו של איש הפרוות

8 דק' קריאה

שני הבנים התקשו להכיל את ההלם הכפול. תדמיתו של אביהם, הסוחר ההגון, התנפצה וחבטה בפניהם באלפי רסיסים. בנוסף לכך התנפץ גם חלום הירושה בקול רעש גדול.

בלדה לכלונס

3 דק' קריאה

הוא הרגיש שהכְּלוֹנָס נוקשה מידי לטעמו, הוא רצה להרגיש שהוא יכול לנוע כרצונו עם הרוחות הנושבות. הוא רצה להינתק מן המגבלה הזו, להיות עצמאי לנפשו...

אל תרחמו עלי

9 דק' קריאה

עודד דחף את המכונית בעוז כאשר הצווחה הנוראית של חריקת בלמים החרידה את האזור כולו. הוא היסב את ראשו לאחור וגילה את פרצופו של המוות דוהר הישר אליו בדמותה של...

חשבון הנצח

4 דק' קריאה

יש אנשים שנראה שאושרם רב והם משופעים בכל טוב, אולם אם מתבוננים בהסתכלות נצחית, לשפע הגשמי אין משמעות רבה. הם לא זוכים למלא את ייעודם בחיים, לאושרם אין משמעות נצחית.

מכתב לבתי

3 דק' קריאה

בתי היקרה! בשנות הילדות יש נטייה לראות את המציאות ב"שחור ולבן". אם הצלחתי לגלות לך את גווני הביניים ויהיה לך המכתב הזה לנוחם, הרי באתי על סיפוקי.

לנסות לגעת בנצח

6 דק' קריאה

הוא חשב לעצמו, שלו היה פוגש את אותו סב גדול, היה אומר לו, שחייבת להיות דרך אחרת להתחבר אל הנצח, ולא רק בדרך התובענית הזו...

שאלה של חיים ומוות

4 דק' קריאה

הצגתי את שאלתי לפרופסור גרנט, והוא הפנה אותי למקור העתיק ביותר למוסר ומחשבה, היצירה המונומנטאלית של כל הדורות – ספר התנ"ך. "שם תמצא תשובה!", אמר ולא יסף.

שאלת התם

4 דק' קריאה

השומרים המשיכו לסייר בלא תגובה, ורק כלבי השמירה, שכנראה נעלבו נבחו במחאה, ואנחנו נמלטנו על נפשנו, כאשר שאלת התם נשארת שם מאחורינו ונשכחת מלב...