השיכור הקדוש

רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, ועל עניין זה הוא שם דגש במספר מקומות, שכשם שישנם נימוסים והתנהגות טובה, יש גם התנהגות ונימוסים טובים ששורשם ברע שיש בעולם: התנהגות ונימוסים טובים בלי שום משמעות.
 
הגרמנים, כאשר שלחו את היהודים לתאי הגזים, היו אומרים: 'בבקשה'. אז הם חשבו שהם נוהגים בנימוס? אין ל'בבקשה' הזו שום משמעות. רוצח אומר לקרבן שלו: "בבקשה תתקרב אלי, אני רוצה לערוף לך את הראש…" למה הוא מעמיד פנים של אדם מתורבת? מנומס? אז ישנה התנהגות טובה וגם נימוסים טובים ששורשם מגיע מהרע שבעולם, אך יש גם התנהגות ונימוסים אמיתיים, קדושים. כשמישהו מופיע בפתח דלת ביתי, יכול להיות שאומר: "אני שמח לראות אותך" מתוך נימוס ורצון לנהוג באורח בצורה יפה וטובה, אבל אין לזה משמעות אם אני לא שמח באמת. וכן, יכול להיות שאומר זאת בגלל שאני באמת מתכוון לזה.
 
בפורים, אנו משתכרים (חייב אינש לביסומי…"). על פי הנימוסים וההתנהגות הנאותה והטובה – אסור להשתכר. אז אילו נימוסים אלו?
 
זה תלוי ברמה שבה אדם משתכר… בפורים אנו שיכורים קדושים, באמת קדושים. בפורים, אם אתה לא בדרגה גבוהה, אז באמת אין לך זכות להשתכר, אבל… נפלה בחלקי הזכות לראות אנשים בדרגה הגבוהה הזו בפורים. בבאבוב, הרב'ה יושב בראש השולחן ושותה ממש כוס אחרי כוס של יין. ממש גבוה. והוא לא שיכור, אבל בדרגה רוחנית גבוהה.
 
בפורים אנו 'שוברים' את כל הנימוסים הטובים של העולם. אנו אמיתיים. ואם אתה אמיתי, אתה יכול להשתכר ועדיין להישאר אמיתי, קדוש. אבל אם אתה בדרגת נימוסים ששורשם מצד הרע, אתה יכול אמנם להיות מפוכח, לא שיכור בכלל, לנאום ולומר את הדברים הכי דוחים שישנם בעולם. לכן, בפורים אנו 'שוברים' את כל מוסכמות הנימוסים, ואנו שיכורים, אלא שאנו נמצאים בדרגה גבוהה יותר.
 
שיכור קדוש רואה רק אחד
 
מה ההבדל בין שיכור לא קדוש ושיכור קדוש? שיכור לא קדוש, אם הוא רואה עשרה אנשים הוא יאמר לך שהוא רואה מאה, אם יראה מיליון הוא יאמר לך שהוא רואה עשרה מיליון אנשים. אבל שיכור קדוש רואה רק אדם אחד, וזהו.
 
המלחמה בין הטוב והרע
 
מלחמה גדולה מתרחשת שם בחוץ, מלחמת הטוב ברע. יום אחד בשנה אנחנו לא נלחמים ברע. יום אחד בשנה אין שום רע בעולם. יום אחד בשנה אנו משיגים את השלב של אחרי המלחמה. וזה קורה בפורים.
 
אתם צריכים לדעת, שרק אדם שנלחם במלחמה הזאת כל השנה יודע מה זה פורים. אם אתם לא נלחמים ברע כל השנה ובפורים אתם אומרים: 'אני רוצה לקפוץ לתוך פורים', מה אתם באמת מבינים? אם רע נראה בעיניכם טוב, אין לכם סיבה לחגוג. בפורים חוגגים את הטוב, אין רע. אבל אם אתם אוהבים את הרע, אז אין לכם חלק בזה.
 
אז איך נלחמים ברע?
 
"זכור את אשר עשה לך עמלק…" – אתם חייבים לזכור שיש רע בעולם – עמלק. לכן השאלה היא, האם אתם זוכרים או שוכחים?תארו לעצמכם, אתמול הייתי רע, אז ממש הבטחתי לעצמי שאהיה טוב יותר. למחרת, הכל נשכח כלא היה, שכחתי מההבטחה שלי, שכחתי כמה רע הרגשתי עם עצמי. אם רק אזכור קצת… פורים הוא חג גדול מאוד לאנשים שזוכרים. אלה האנשים שנלחמים במלחמה הקשה הזו נגד הרע. הם באמת זוכרים.
 
אהבתו של אלוקים מעבר לשכלנו
 
שני סוגי אהבות יש לבורא אלינו. סוג אחד הוא מעין מוסכמה. כלומר, לצורך ההמחשה, אני אוהב מישהו בגלל שהוא עושה מה שאני אומר לו. או, מצד שני, אני יכול לאהוב מישהו לא רק בגלל שהוא עושה כל מה שאני אומר, אלא גם אם הוא עושה כל מה שאני אומר לו אני אוהב אותו בכל מקרה.
 
ביום כיפור, האהבה מתבטאת כשאנו אומרים: 'חטאנו, עווינו, פשענו, אנחנו רוצים לתקן את מעשינו, אנו מתוודים, אנחנו מבטיחים שנהיה טובים יותר, נעשה כל מה שתאמר לנו לעשות'. זה מאוד מתוק וקדוש, אבל זה לא הדבר הנצחי.
 
בפורים, השם מקרין את אהבתו העצומה והאינסופית אלינו. אהבה עצומה שלא קשורה או תלויה באיך שאנו מקיימים את רצונו. הוא פשוט אוהב אותנו. כאילו אומר: 'לא אכפת לי מה אתם עושים, אני עדיין אוהב אתכם. אכפת לי מה אתם עושים, אבל האהבה שלי היא הרבה מעבר לזה'. וזה מעבר לתפישה שלנו. מעבר לשכלנו.
 
לכן אנו צריכים להשתכר בפורים, כי אנו צריכים להשיג את מה שמעבר לשכלנו.
 
האהבה הגדולה של השם שיורדת אלינו בפורים, היא לא בגלל שעשינו דברים טובים או נכונים. היא רק בגלל שהוא אוהב אותנו. זה מעבר לשכלנו… מעבר לכל מה שאנו מבינים.
 
הרע יכול להשיג את רמת האהבה כשאנו מדברים על רצון השם, כך שהוא יכול לגרום לנו לא לעשות את רצון השם. אור זה מגיע מהמקום שהרע יכול להגיע אליו. אבל הרע לא יכול להשיג או להגיע לאהבה הגדולה והעצומה שמעבר לדרגה הזו, לאהבה שמעבר… אהבה שלא קשורה בלעשות את רצון השם.
 
בפורים אהבה עצומה זו מתחזקת עוד יותר בעולם, עד שאין רע. שום דבר לא מפריד בינינו לבין השם. שום דבר! אני יכול להשתכר, אני יכול להיות האדם הכי דוחה בעולם, אבל למי אכפת?
 
כשאדם שיכור, למה הוא לא יכול לעמוד על הרגליים שלו או ללכת ישר אם בכלל? ישנה דרגה בעבודת השם והיא, כשאדם עומד לפני השם והוא לא יכול ללכת בדרכיו. אבל ישנה דרגה אחרת, גבוהה יותר: גם אם אתה לא הולך, ואפילו אם אינך מסוגל לעמוד, אתה עדיין עובד את השם בצורה עמוקה יותר מכל זמן. בפורים אנו מגיעים לדרגה הזו – איננו יכולים לעמוד ואיננו יכולים ללכת, אבל אנחנו עדיין עובדי השם האהובים והמתוקים של השם.