רגוע? מתי זה קרה לאחרונה?
מתי הייתה הפעם האחרונה שיכולתם לשבת באמת ולהרגיש את החיים בלי מיליון דאגות ולחצים שמופעלים עליכם כמו מכבש, בלי שישדדו לכם את השקט הנפשי?
מתי הייתה הפעם האחרונה
שיכולתם לשבת באמת ולהרגיש
את החיים בלי מיליון דאגות ולחצים
שמופעלים עליכם כמו מכבש, בלי
שישדדו לכם את השקט הנפשי?
לאורך כל הדורות, אנשים רבים הקדישו את חייהם "במרדף אחרי החכמה". אבל אם אנחנו רוצים להשיג חכמה אמיתית וטהורה, לחיות את החכמה האלוקית שאלוקים מאפשר לנו להגיע אליה כל הזמן, אנחנו צריכים לדעת שיש לזה תנאי: לשמור על המוח שלנו נקי מכל דבר שיכול לפגוע בו – ממראות אסורים, מעיסוק לא ראויים, לשמור על החושים, בעיקר על חוש הראיה.
למה?
כי העיניים, יותר מכל החושים, ידועות כ"החלונות של הנשמה". אתה מאפשר למשהו זדוני לעבור את המחיצות, והנשמה חוטפת מכה שהנזק שלה מיידי. אם אתם נמצאים באמצע משהו אסור, אם אתם מסתכלים על משהו אסור – פשוט, תסגרו את העיניים, תפסיקו את מה שאתם עושים. אלוקים נתן לנו עפעפיים, תשמשו בהם. נכון, גם את האוזניים צריך לשמור, למרות שזה שיותר קשה לעשות את זה. אני מכיר אנשים שהפק"ל כיסים שלהם מורכב גם מאטמי אוזניים בעזרתם הם חוסמים כל מיני 'צלילים' שמבלבלים אותם. אבל אטמי אוזניים לא מדברים אליכם, אפשר בהחלט להשתמש במה שהטכנולוגיה מציעה לנו: MP, לשמוע מוסיקה טובה או שיעור מעורר. כן, גם זאת דרך לשמור על האוזניים.
המוח שלנו מושווה לקודש הקודשים, החלק הכי קדוש בבית המקדש אליו רק הכהן הגדול היה נכנס, וגם, רק פעם בשנה – ביום כיפור, אז נדרש לעשות עבודה מסוימת שנועדה לכפר לעם ישראל על חטאיהם. בימים שהשחיתות גברה ומינוי הכוהנים היה פוליטי, כמה עשרות שנים לפני שבית המקדש חרב, אם הכהן לא הצליח לכפר לעם ישראל הוא היה מת במקום (בגלל שלא היה מספיק ראוי וקדוש, מן הסתם, בגלל שהיה זה מינוי פוליטי ולא על טהרת הקודש…), אז היו צריכים למשוך אותו מקודש הקודשים עם החבל שהיה קשור לרגליו.
אף אחד לא היה יכול להיכנס לקודש הקודשים ולהוציא את הכהן המת החוצה, מכיוון שזה היה המקום הכי קדוש בעולם, המקום עליו אמר אלוקים: "ולא יראני האדם וחי". וכמו קודש הקודשים, כך הוא המוח שלנו – קדוש ויקר. זו הסיבה שאנחנו צריכים לעשות כל מאמץ לשמור על טהרתו וניקיונו. את השכר על עבודה שכזו אי אפשר לתאר בכלל במילים, אבל כדי לשבר מעט את האוזן – מדובר בחיים בהם אנו מרגישים שמחה אמיתית. ומי יכול לומר שהוא שמח או רגוע באמת כשהמוח שלו עמוס במחשבות, בדמיונות, בכל מיני דברים שמסיחים את דעתו? רק זה שמנקה את מוחו ומרגיש איך כל המשקל העודף של הפסולת – אותם דברים מיותרים שאנחנו מכניסים למוח, יורד ממנו והשמחה ממלאת אותו.
מוח נקי = שלוות נפש!
אז תגידו, מתי הייתה הפעם האחרונה בה יכולתם, באמת, רק לשבת ולהרגיש את החיים, את הדברים סביבכם, בלי מיליון דאגות ולחצים שמופעלים עליכם כמו מכבש, בלי להרגיש ששודדים לכם את השקט הנפשי?
בעבודתי כפסיכותרפיסט, נהגתי למזג כמה פרוצדורות כדי לעזור לאנשים שהתמודדו עם פוביות, פאניקות והתקפי חרדה בכל הדרגות. אחד הדברים שעזר לי מאוד הוא התרגול הוויזואלי עם המטופלים, כשעודדתי אותם לראות את מערכת העצבים שלהם כמו גוש חוטים מורכב עם ציפוי גומי. כל שנייה שאתה רגוע, אתה שם עוד שכבת גומי מגינה על החוטים האלה. ככל שאתה מתרגל שלווה ורוגע נפשי שכבת ההגנה נעשית חזקה יותר, עד שאתה מגיע לנקודה בה לחצי החיים לא יכולים להציק לך יותר, לא חודרים לעמקי נשמתך ועושים שם טרור.
כיום, כשאני מטפל עם אמונה ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב אני איך אנשים מצליחים להתמודד עם המטענים האלה ובהצלחה רבה. אנשים רבים שמטופלים בשיטה זו ומאמינים בעקרונות האמונה, מגיעים למצב שהלחץ פשוט לא נוגע בהם כמו בעבר. הם אפילו לא מבחינים בלחץ 'הרגיל' של חיי היומיום. וגם כשהיצר הרע מפתיע אותם עם דברים מלחיצים ומפחידים יותר, הם מגיבים ברוגע ובישוב הדעת, מחפשים את השביל הנכון להתמודד עם האתגר החדש שצץ בדרך. איך? כי הם יודעים שהם ביחד עם בורא עולם, והאחדות הזו מרגיעה אותם מול כל אתגר שניצב בדרך, הם לא חוששים מהגודל שלו, הם כבר לא מפחדים ממפלצת לחץ שבאה לתפוס אותם. וכמו במקרה של דוד וגלית, אנחנו יודעים שכאשר אנחנו עם השם, כמו שדוד המלך היה, לא צריך נשק מתוחכם, רק מקלעת ואבן לסגור עניינים עם החבר'ה הרעים שבעולם.
בחיים יש כאב, יש דברים שאין לנו שום שליטה עליהם, וככה בורא עולם רוצה שזה יהיה. אבל כשאנחנו עם אלוקים, אנחנו לא צריכים שום דבר אחר, כי אלוקים יכול לעשות הכל והוא באמת רוצה לעזור לנו.
המוח הוא המקום והמשכן של הנשמה שלנו. ככל שנטהר אותו, כך אנו מטהרים את הנשמות שלנו, וטיהור נשמותינו מוביל אותנו להבין בקלות רבה יותר את מטרת החיים והמציאות בה אנו חיים. ויותר מכל לדעת, שהעולם הזה הוא מקום ארעי! ככל שנפתח את עצמנו מבחינה רוחנית נבין שרק זאת המציאות שלנו. זו הסיבה שהמרדף אחרי דברים חסרי תועלת, וכאלה שלא מוסיפים לשמחה שלנו שום דבר אלא רק גורעים ממנה, יהפוך לדבר מיותר וחסר משמעות.
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב. מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור