שורשים הפוכים

חלק מאותם אנשים עדיין מנסים
להפגין שמחה, אחרים כבר לא מנסים
לזייף יותר. מה קרה לפנים היפות של
גיל 18 מספר המחזור של התיכון?
 
 
שורשים חלשים ולא עמוקים הם סכנה לעץ, כך יאמרו מביני עניין. בקלות רבה הוא ייסחף בזרם וכל רוח תוכל לעקור אותו ממקומו. וכשהשורשים מנותקים, עקורים – העץ מת. אדם פשוט אולי לא יבחין בשוני, מכיוון שהגזע, הענפים והעלים של העץ נראים מחוברים, אולם הנזק נשאר מתחת לפני השטח.
 
התורה משווה את האדם לעץ השדה – "כי האדם עץ השדה". לאנשים יש שורשים שמקשרים אותם למקום בו הם חיים, לאדמה, לאומה ולמסורת הרוחנית שלהם. אדם שמנותק משורשיו, נראה נורמאלי ובריא, בעיקר בימי הנעורים שלו, אבל גם אז, אם תסתכלו לתוך נשמתו תראו שגם הוא מתחיל תהליך של גוויעה. זה יבלוט יותר ככל שיגדל, יתבטא במרוץ המטורף שלו אחרי החיים – תואר, כסף, מעמד ורכוש. אך כל אלה לא מפצים על השנים בהן הוא מנותק ועקור משורשיו.
 
ואיך זה קורה, שאדם נעקר ומתנתק מהשורשים שלו? הרבה דרכים לאסון…
 
מישהו שאני מכיר שפר עליו מזלו וגילה למה הוא אף פעם לא היה מחובר לעצמו. ומה שאני עומד לספר לכם עזר לאדם הזה להרגיש חי ושלם יותר מכל יום בחייו, עד לפני התגלית. מה שהוא למד על עצמו עזר לו להסתכל על החיים שלו בפרספקטיבה שונה. שנים, מאז שהיה ילד, הוא ידע שיש לו הפרעה פסיכולוגית כלשהי, כך אמרו המומחים, ועם התגלית הוא הבין שאין לו שום הפרעה!
 
לפני שהוא נולד, אבא שלו, כמו הרבה יהודים אמריקאים רבים אחרי מלחמת העולם, הגיע למסקנה שהחיים שלו ושל משפחתו יהיו הרבה יותר קלים אם הם פשוט ישמיטו משם המשפחה את הסיומת כמו 'סטיין', 'ויטץ' או 'באום'. הוא אף פעם לא חשב לעומק על העובדה ששם משפחתו היהודי והמובהק קוצר על ידי אביו. כשנאמר לו על כך בפעם הראשונה, כשהיה ילד, הוא לא הבין מדוע היה צריך לעשות את זה, אולם עובדה זו נשארה אצלו במעורפל אי שם בתוכו והוא המשיך הלאה, לא נותן את דעתו על זה, עד לפני מספר שבועות.
 
זה התחיל עם דחף לא מובן למצוא מישהו מבית הספר. הוא הצליח למצוא חלק מחבריו לספסל הלימודים בתיכון באמצעות דף הפייסבוק של אחד מהם. ויום אחד זה קרה.
 
אישה יהודיה כתבה לו שבתיכון היא אף פעם לא העלתה בדעתה שהוא היה בחור יהודי. לא היה רמז, ולו הקל ביותר, שהוא יהודי, בטח לא במראה שלו, באישיות, ברצונות, אפילו בחוש ההומור שלו, שום דבר שמזכיר יהודי או יהדות. בהתחלה הוא היה המום, אבל בהמשך זה כנראה השאיר עליו רושם חזק.
 
כשאבא שלו קיצר את שם משפחתם היהודי למשהו עם צליל גויי הוא, למעשה, שלח מסר עצום לתת המודע של ילדיו, כביכול אומר: "אל תהיו יהודים!". ילדים מקבלים מסרים כאלה ומאמצים אותם כחלק מהנורמות והכללים שלא מדברים עליהן במשפחה. הוא מילא את צו ההוראה של המשפחה – להידמות לאוכלוסייה הלא יהודיה, כלומר להיטמע בין הגויים. כתוצאה מכך, הוא הפך מומחה גדול בהסתרת יהדותו אפילו מעצמו! בבית הספר היסודי נמנע מלשחק עם ילדים יהודי, בתיכון נמנע מלהתחבר לחבר'ה היהודיים, כולל בנות. הוא אף פעם לא היה בבית הכנסת. ההורים שלו הרשו ל'דלג' על אחד האירועים החשובים בחייו של כל נער יהודי – בר המצווה שלו, והוא כמעט התחתן עם נוצרייה אדוקה שהוריה שנאו שנאת מוות יהודים.
 
אנשים שהשורשים הרוחניים שלנו נעקרו עוד בילדותם אולי נראים נפלא בספר מחזור של סיום התיכון. החברים והמורים אולי חשבו שיש להם את הפוטנציאל להגיע רחוק בחיים. היום, חלק מהם אולי בעלים של נכסים ועסקים גדולים, אחרים אולי רופאים או סופרים מפורסמים, אבל אחרי שנעקרו מעצמם במשך שלושה עשורים הם נראים מצד אחד 'נפוחים' ומצד שני מאוד קודרים. את השמחה שלהם הם מפזרים בעזרת הבגדים היוקרתיים שהם לובשים, התכשיטים והמשקפיים הכי אופנתיות, אבל שום ניצוץ בעיניים שלהם לא תמצאו. הפנים שלהם נראות כמו מסכה, הם לא מאמינים בשום דבר חוץ מהגשמיות בה הם לכודים עד עמקי נשמתם.
 
בגיל 18, חוץ מהעובדה שהם מנותקים מהשורשים שלהם, הם יודעים שלאורך כל הדרך היו שם חיי נעורים. הם עדיין לא ידעו מהי עוצמת הכאב שמונח לצד הניתוק הזה. אבל חייכו למצלמות וקיוו להצלחה ולהגשמה. וחלק באמת קיבלו את ההצלחה. וכמעט אף אחד מהם לא שבע רצון, מסופק או מרגיש שהגשים את עצמו.
 
שלושים שנה עוברות ואנשים פתאום מתחילים להבין, שמאז ילדותם כבר לא נותרה בהם שום חיוניות. הם סובלים מעודף משקל, בלי כושר ומוטיבציה, ציניים ומאוד מדוכאים. חלק עדיין מנסים להפגין שמחה, אחרים כבר לא מנסים לזייף יותר. מה קרה לפנים היפות של גיל 18 מספר המחזור של התיכון? אם תדברו איתם עכשיו הם ינסו להסביר לך שמשהו לא בסדר בדרך בה אתה חי, כלומר בדתיות שלך. אל תבלעו את הפיתיון. רק הקרינו את השמחה של נשמתכם עליהם, ומי יודע, אולי הם יצטרפו בקרוב. זה עובד הרבה יותר טוב מדיון אינטלקטואלי על אלוקים ואמונה. תנו להם להריח את הגן עדן שמצאתם.
 
החדשות הטובות הן שישנו הבדל עצום בין עץ שנעקר משורשיו באדמה, לבין אדם שנעקר משורשיו הרוחניים. עץ, ברגע שעוקרים אותו ממקומו לא יכול לחזור למקומו ולגדול מחדש, הוא מת. משהו אחר יצמח שם. אבל אדם, גם אם חלילה נעקר משורשיו הרוחניים הוא יום אחד ימצא את דרכו חזרה וישקם את האמונה שלו, ישלח את שורשיו עמוק בתוכו ויפרח. הכוח של לרצות להאמין בשורשים שלך יתחיל את תהליך הריפוי. כי עמוק בתוכך, מתחת לפני השטח, שורשים רוחניים אף פעם לא יכולים להיעקר ממש.
 
על פי הרמב"ם זי"ע, צדיק וחכם עצום בתורה, ישנם שלושה עשר עיקרי אמונה ביהדות. צדיק וחכם נוסף – המהרש"א זי"ע, מתאר 13 עיקרים אלה כשלושה עשר עיקרים רוחניים שמזינים את הנשמה היהודית. הנה הם:
 
1. הקדוש ברוך הוא יתברך שמו מצוי ומשגיח.
 
2. הקדוש ברוך הוא יתברך שמו הוא אחד.
 
3. לקדוש ברוך הוא יתברך שמו אין גוף ואין דמות הגוף.
 
4. הקדוש ברוך יתברך שמו קדמון לכל קדומים.
 
5. ואין עבודה זולת הקדוש ברוך הוא יתברך שמו.
 
6. הקדוש ברוך הוא יתברך שמו יודע מחשבות בני אדם.
 
7. נבואת משה רבינו עליו השלום אמת.
 
8. ומשה רבינו הוא אדן לכל הנביאים.
 
9. שהתורה נתונה מן השמים.
 
10. שהתורה לא תשתנה בשום זמן חס ושלום.
 
11. הקדוש ברוך הוא יתברך שמו מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים.
 
12. שיבוא מלך המשיח.
 
13. הקדוש ברוך הוא יתברך שמו עתיד להחיות את המתים.
 
בוא ניתן לשלושה עשר העיקרים הרוחניים האלה לשמש עוגן חזק לאמונה שלנו ומשם לפרוח ולטעת שורשים עמוקים, אפילו יותר מאלה של העץ, אמן.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שמטפל גם על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב, אותה הוא שואב מבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. מאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג). על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.