לקרב! לא להרחיק

עזוב את כל זה! תן חיוך ותתחיל ללכת.
עשה התחלה חדשה. זאת האמת של
בורא עולם. הוא רוצה שתחיה! שיתקיים
העולם! שמכל מצב תקום ותחזור אליו…
כמובן עם החיוך שלך.

על מצוות השמחה ישנה מניעה גדולה והיא ‘מתלבשת’ דווקא במידת האמת. כלומר, כשאדם מסתכל על עצמו ורואה שהוא מלא פגמים וחסרונות, ולדעתו ועל פי ה"אמת" הוא לא יכול להיות בשמחה, אלא אדרבה – הוא צריך להיות עצוב ומדוכא, לרדוף את עצמו, להאשים את עצמו ו… ו…

רבי נתן מלמד אותנו (בליקוטי הלכות), ש"אמת" כזאת, המרחיקה את האדם, עלינו להשליך לארץ מכיוון שזאת אינה האמת של הקדוש-ברוך-הוא. האמת של הקב"ה היא רק לקרב ולא להרחיק!

על כך מסופר במדרש, כאשר רצה הקדוש-ברוך-הוא לברוא את העולם הוא התייעץ עם מלאכיו. מלאך האמת אמר לא לברוא את העולם מכיוון שהעולם הזה מלא בשקר. מלאך השלום אף הוא אמר לא לברוא את העולם, כי העולם מלא במחלוקות ומריבות. רק מלאך החסד אמר לברוא את העולם, מכיוון שבני אדם יעשו חסד וצדקה זה עם זה, ועל זה נאמר: "עולם חסד יבנה". מה עשה הקדוש-ברוך-הוא? השליך את מלאך האמת לארץ וברא את העולם! שעל זה נאמר: "ותשלך אמת ארצה".

מדברי המדרש אנו מבינים שישנה אמת יותר גבוהה מהאמת של המלאך, והיא האמת לאמיתה, שהיא האמת של בורא עולם החפץ בקיום העולם.

לכן, לא משנה מה תהיה האמת, אם היא גורמת לאדם להתרחק מבורא עולם, עלינו להשליך אותה! מכיוון שהאמת של הבורא היא רק קיום העולם, כדי שיוכל כל אדם להתקרב אליו מכל מקום בו הוא נמצא.

השם יתברך הוא עצם האמת לאמיתה. למרות שמלאך האמת אמר לא לברוא את העולם, השם יתברך בכל זאת ברא אותו. הנה לנו סימן ודאי שזוהי האמת לאמיתה – בריאת העולם, הרי לא יתכן שהשם יתברך יעשה דבר כלשהו שאינו על פי האמת. בריאת העולם, למרות הקטרוג של מלאך האמת, היא ההוכחה שהאמת של המלאך אינה האמת האמיתית. האמת האמיתית היא רק האמת שנועדה לקרב ולא לרחק – לברוא את העולם ולקיימו, לא להכחידו!

האמת של בורא עולם כל כך עמוקה ונשגבת מאוד, ומאוד עמקו מחשבותיו יתברך שמו, עד אשר אפילו המלאכים, שהם בבחינת מידת האמת, לא עמדו על סוף דעתו של הקדוש-ברוך-הוא שחפץ בבריאת העולם, לכן הם קטרגו על הבריאה.

ודע, שכל המחלוקות שבעולם כולן משתלשלות מהקטרוג של המלאך. כל אדם/קבוצה שנמצאים במחלוקת עם אדם או קבוצה אחרת בודאי באים ‘בשם האמת’, ואומרים: מכיוון שאחד עשה מעשה מסוים לכן אסור לקרב אותו, ואדרבה צריכים להרחיק לחלוק ולרדוף אותו כדי לבער את השקר שלו מהעולם! צריך להוקיע אותו ולפרסם את קלונו ברבים למען יראו וייראו, שידעו כולם שצריך להתרחק ממנו, וכן הלאה… מכאן מגיעים, בשם ה"אמת", לדיבורי לשון הרע אחד על השני, קבוצה על רעותה, על רבנים וכדומה.

אבל אמת זו אינה האמת לאמיתה! מכיוון שהיא אמנם אמת, אולם גורמת לריחוק. האמת של בורא עולם היא רק לקרב ולא ההיפך, היא אמת של שלום ולא של מחלוקת ועל פי האמת שלו צריך לקרב את כולם, דבר אותו ניתן לעשות רק על ידי שלום ואהבה. וכפי שעל פי האמת של בורא עולם היה צריך לברוא את העולם למרות שהעולם מלא בשקר, ומכיוון שהבורא חפץ בבריאת העולם, וכל נקודה טובה של אמת לה זוכה אדם בעולם מלא שקרים ואחיזת עיניים אף היא יקרה מאוד בעיניו, כך על פי אמת זו צריך לקרב כל אדם למרות שהוא מלא בשקרים ורשעות, משום שהבורא חפץ באותו אדם. על זה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" – "וכל" דווקא. אפילו נתיב קטן שהוא לא של שלום אין בתורה הקדושה! אלא כל נתיבותיה שלום – כל ממש.

לכן, כל המחלוקות הנ"ל, ההקפדות וההרחקות הן בגלל שהאדם מרחיק אחרים – מכיוון שהם לא חיים על פי האמת, כפי דעתו. גם הריחוק שלו עצמו נובע בגלל שהוא רואה שאינו חי על פי האמת. כל זה משתלשל מקטרוג המלאך, מהאמת שהיא אינה האמת לאמיתה אותה השליך הבורא ארצה. ואם בורא עולם עשה זאת, קל וחומר האדם.

וזה הכלל: כל אמת שגורמת למחלוקת – צריך להשליך אותה ארצה. האמת שצריכים לשמור ולקיים היא רק האמת של הקב"ה – שהיא קירוב ולא ריחוק. לכן עלינו לדבר עם כל הסובבים אותנו בנועם, לקרב כל אדם, לחזקו, לעודדו ולאהוב אותו גם אם הוא טועה. ואדרבה, אם הוא טועה עלינו לקרב אותו, ויהיה מי שיהיה, כמו שנאמר: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

כלל זה תקף כמובן לגבי אדם כלפי עצמו. עליו להשליך כל אמת הגורמת לו להתרחק ולהתייאש, וידבק עצמו אך ורק באמת של בורא עולם החפץ בקרבתו.

עיקר הבעיה של כל הרחוקים מהשם יתברך נובעת מהאמת של המלאך. אדם אומר לעצמו: חטאתי. אני לא יכול להתקרב אל השם. עוויתי ופשעתי, תראה במה נכשלתי! מה אני אעשה? האם אני יכול לחזור בתשובה אחרי מעשה שכזה?! תראה להיכן נפלתי! אי אפשר לצאת מכאן לעולם! אני אבוד!

אבל הקטרוג הזה, שהאדם מקטרג על עצמו ונופל לייאוש ודיכאון ורדיפה עצמית, הוא לא על פי האמת של בורא עולם. האמת של בורא עולם אומרת אחרת: ‘מה שלא יהיה – אתה יכול לחזור בתשובה. מאיזה מקום שנפלת, מאילו עבירות שעברת, אתה יכול לחזור בתשובה. מהמקום שאתה נמצא – משם תתחיל להתקרב אלי! אין שום ייאוש בעולם כלל! ודע תמיד, שבכל מצב אני מקבל אותך! וכפי שרציתי לברוא את העולם אך המלאך קטרג על בריאת העולם, בגלל ריבוי השקרים שיש בו, השלכתי אותו ארצה ובראתי את העולם למרות הכל, מכיוון שאני רוצה רק לקרב ולא להרחיק, אף עתה, מהמקום אליו נפלת ואתה מרגיש אבוד ולא ראוי – אני משליך את האמת הזו ארצה ומקרב אותך!

על פי זה מובן מה שאמר רבי נחמן מברסלב, שאפילו אם חס ושלום יעבור על העבירה הגדולה ביותר שישנה, ר"ל, הוא יישאר איש כשר כמקודם ולא ייפול בדעתו כלל ויהיה בשמחה, ורק לאחר מכן (בזמן חשבון הנפש) יעשה תשובה. רבינו נחמן זיע"א השיג את האמת של בורא עולם, את האמת לאמיתה, והיא: שהבורא חפץ בקירוב ולא בהרחקה. רבי נחמן התעלה מעל האמת של המלאך והשיג את עומק דעתו של הקדוש-ברוך-הוא.

לכן מוטל על כל אחד מאיתנו לתת את דעתנו למסר שיש בשיחה זו, ולהבין עד כמה עלינו להתרחק מן המחלוקת מאוד מאוד. זאת, משום שכל מחלוקת היא מצד היצר הרע המתלבש באמת של המלאך. ויהיה מי שיהיה, הפושע הגדול ביותר שעבר על כל העבירות שבעולם, אף אותו צריך לקרב מכיוון שזו האמת של בורא עולם.

כך גם לגבי העניין של רדיפה עצמית, ממנה צריך להתרחק מאוד, מכיוון שהיא גורמת לאדם לחלוק על עצמו. הוא מעלה קושיות על עצמו ומקטרג על עצמו שלא להתקרב עוד לבורא עולם, לכן הוא מיואש ועצבני כל הזמן. וזה דבר שהאיר בליבי מאוד בראש השנה, שבכל פעם שאדם אומר: השם הושיעה! הוא צריך לכוון: ‘השם, תושיע אותי מלרדוף את עצמי!’ מכיוון שזו הבעיה העיקרית של כולם.

לכל אדם שרודף את עצמו אני אומר: עזוב את כל זה! תן חיוך ותתחיל ללכת. עשה התחלה חדשה, כי על זה נאמר: "כי לא חפץ השם במות המת כי בשובו מדרכו וחיה". האמת של בורא עולם היא שהוא לא חפץ במותו של המת! ומדוע נקרא כבר מת? כי מי שחוטא הוא מת בחייו, אבל השם לא חפץ במותו של אותו מת – אפילו שהוא כבר בדרגה של מת – אלא "כי אם בשובו מדרכו וחיה". שיחיה! שיתקיים העולם! שיתקיים האדם! למרות הכל! זו דרכו של בורא עולם, שמכל מצב האדם יקום. מכל מצב תחזור אליו! ולא רק שתחזור אליו, אלא תחילה תן חיוך.

ה’ יתברך יזכנו ללכת עם האמת לאמיתה שהיא רק לקרב ולא להרחיק, ונזכה לגאולה השלמה בקרוב ממש, אמן.