שימו את ההיגיון בצד

כאשר אדם נמצא תחת אש, עליו
לזכור חוק חשוב: שים את ההיגיון בצד.
גם אם השכל וההיגיון יאמרו לך שאין
שום תקווה – אל תקשיב! יש דרך לנצור
את האש הזאת.

ישנו חוק חשוב שעלינו לזכור כאשר אנו נמצאים תחת אש: כאשר אתה נמצא בסיטואציה סופר-לחוצה, שים את ההיגיון בצד. ואפילו אם השכל וההיגיון יאמרו לך שאין שום תקווה, אל תקשיב. תן לאמונה להקדים את השכל. למה? משום שאין שום אפשרות למנוע את אש הסבל והלחץ בצורה מוחלטת ללא אמונה.

כאשר השכל בועט החוצה, האמונה בועטת פנימה. השכל אומר שהשתלשלות העניינים של המצב הכואב והקשה בו אתה נתון היא טרגדיה אחת גדולה, אבל האמונה אומרת תודה להשם על הכל. השכל אומר שאין שום תקווה, אבל אמונה אומרת שישועת השם ממש בפתח. השכל אומר לנו שהתסריט הזה הוא הכי גרוע, אבל אמונה אומרת לנו שאין שום רע בעולם כלל. השכל "מעניק" לנו, כבונוס למצב, כאבי ראש, פרפרים בבטן ומצמוצי עיניים לחוצות, אבל האמונה נותנת לנו מנגינה לשיר וקצב ברגליים.

בזמנים של לחץ, כך מסתבר, השכל וההיגיון לא משרתים את הטוב בכלל ואת טובתנו בפרט, מכיוון שהם לא צינורות דרכם הטוב יכול לעבור.

רבי נחמן מברסלב מסביר (ליקוטי מוהר"ן ח"א תורה צ"א) שישנן כמה דרגות של אמונה. למשל, יש אמונה שנמצאת בתוך הלב. להרבה אנשים יש אמונה בליבם, אבל זה לא מספיק. אדם חייב שיהיו לו זרעי אמונה עמוקים מאוד עד שהיא תתפשט לכל איבריו. זאת האמונה שאדם צריך תחת אש. דוגמא לכך הוא אברהם אבינו, שהוא צינור האמונה בכל הדורות. "אברהם" בגימטרייא = 248, וזה מתאים ל-248 (רמ"ח) איברים שבגוף, וזה גם מתאים ל-248 (רמ"ח) מצוות עשה מן התורה. דבר זה מרמז על העובדה שאברהם אבינו הפנים את האמונה לכל אחד מאיברי גופו. בזמן העקידה – ניסיונו העשירי של אברהם אבינו באמונה והקשה ביותר, כאשר השם ציווה עליו להקריב את בנו יחידו, יצחק אבינו, על המזבח – ידיו של אברהם לא היו יכולות לבצע ציווי זה, כלומר לאחוז בסכין השחיטה, אלמלא הייתה לו אמונה שלמה בהשם. לכן, אנו רואים שכל אחד מאיבריו של אברהם אבינו היה גדוש באמונה.

רבי נחמן נותן דוגמא לעניין הפנמת האמונה בכל גופנו מכתביו הקדושים של האר"י ז"ל הקדוש, אבי הקבלה. האר"י ז"ל הקדוש כותב בשער ל"א, "עץ חיים" פרק ב, שכאשר אדם מקיים את מצוות נטילת ידיים לפני שהוא אוכל לחם, עליו להגביה את ידיו עד לגובה ראשו כדי לקבל קדושה. רבי נחמן מרחיב עניין זה ומסביר שכדי למלא את דבריו של האר"י ז"ל הקדוש, חייבת להיות לאדם אמונה בידיו ולהאמין שהן מקבלות קדושה על ידי הגבהתן, בין נטילת הידיים והברכה על הנטילה. ללא אמונה בידיו, אדם לא יכול לקיים את המצווה כראוי. אגב, יד ימין צריכה להיות מעט יותר גבוהה מיד שמאל, משום שצד ימין מסמל את מידת הרחמים וצד שמאלת את מידת הגבורה – הדין. בדרך זו, מקדימים את הרחמים לדין.

זה מה שדוד המלך ע"ה מתכוון באומרו להשם (תהלים קי"ט, פ"ו): "כל מצוותיך אמונה". מכיוון ש-613 המצוות מתאימות ל-613 איברים שבגוף, וכל המצוות אמונה, לכן עלינו להפנים את האמונה בכל איבר ואיבר בגוף. והנה החדשות הטובות: רבי נחמן אומר לנו, כי ברגע שנפנים את האמונה בכל איברי גופנו אז האמונה תתפשט ותגיע למוח. ככל שהאמונה תתפשט במוח, כך יכולתנו השכלית וכושר ההבחנה יגדלו יותר ויותר.

כאשר אנו מקיימים מצווה, יכול להיות שלא נבין מה אנו עושים, אך ככל שנאמין במה שאנו עושים, נחזק יותר את הבנתנו.

לכן, כאשר אנו שמים את השכל וההיגיון בצד ונשענים על האמונה, אז האמונה מחזקת את המוח (השכל). זהו עיקרון חשוב מאוד בקבלה, משום שהאר"י ז"ל הקדוש מדגיש ואומר שהתגלמות ועיקר הידיעה היא לדעת שאיננו יודעים שום דבר כלל. על עיקרון זה רבי נחמן מרבה לדבר במספר מקומות (ליקוטי מוהר"ן ח"א – כד, יא – ז). מנקודת מבט זו, השכל שולט בכל כאשר הוא אומר לנו שיש רע בעולם (וברוב הפעמים לצערנו אנו מאמינים). אולם האמונה אומרת לנו שהשם עושה הכל לטובה, כי באמת, אין שום רע כלל בעולם!

הבה נראה כיצד עיקרון זה מיושם בנושא הכרת הטוב, התודה וההודאה, להשם.

בזמנים של לחץ, ניסיונות וצער, קשה מאוד להודות להשם משום אדם לא מבין כיצד השתלשלות האירועים שהוא חווה היא לטובתו הנצחית. אך כפי שציינו לעיל, כאשר אנו מקיימים מצווה אנו לא מבינים מה אנו עושים. למשל, איננו מבינים שעל ידי הנחת תפילין המוח שלנו יגיע לדרגות גבוהות של הבנה בלימוד התורה, או כאשר אנו לובשים ציצית, אנו זוכרים את כל מצוות התורה. אולם, ככל שאנו מאמינים במה שאנו עושים, למרות שאיננו מבינים שום דבר לכתחילה, עם הזמן, על ידי קיום המצוות עם אמונה, נצליח להבין בסופו של דבר את המצוות, כל אדם בהתאם לדרגתו הרוחנית.

במקרים של ניסיונות, סבל, לחץ ומבחני אמונה קשים – למרות שמצד ההיגיון איננו יודעים מה קורה – נישען על האמונה ונודה להשם. אך אם אנו נוטים להקדים את ההיגיון והטבע, השם שולח לנו פתרונות וישועות שבאים מצד ההיגיון והטבע, מידה כנגד מידה. לכן, ככל שנישען על האמונה שהכל לטובה ואין שום רע בעולם, כך נגיע לידיעה העמוקה והפנימית שבאמת הכל לטובה ואין שום רע בעולם כלל. האמונה המעמיקה של היום הופכת לשכל הגבוה של מחר. ידיעה זעירה וקטנה זו יכולה לחולל שינוי מהפכני אדיר בחייו של האדם לטובה!