טעמו של גלגול

למרות שעברתי שתי מלחמות
כלוחם ביחידה מובחרת ועשרות
שנים של שירות מבצעי פעיל, משהו
קרה לי כאשר ראיתי את העיניים
של אחד מכלבי הזאב…

הגענו לשדה תעופה של עיר הנמל אודסה שבדרום אוקראינה, לאחר שזכינו להיות בראש השנה בציונו הקדוש של נחל נובע מקור חכמה הלא הוא רבינו נחמן מברסלב, זכר צדיק וקדוש לברכה. אנו מנוסים היטב ביחס המקומיים אלינו מזה תריסר שנים, ואין חדש תחת השמש. אי אפשר להתעלם מן השנאה הכבושה והמושרשת בהם כלפינו. היטלר לא היה מצליח לחסל כל כך הרבה יהודים ללא שיתוף הפעולה של האוקראינים.

כבר התרגלנו שלא נותנים לנו להיכנס לבניין הטרמינל של הנוסעים עד לרגע האחרון של הטיסה, על מנת לעבור בדיקות ביטחוניות וצ’ק-אין. בדרך כלל, כולנו מתרכזים במגרש צדדי כלשהו וממתינים ביחד. מי שרוצה רשאי להסתובב קצת, רק לא להיכנס לבניין הטרמינל. אך השנה באודסה, היה חידוש: ריכזו אותנו באזור מסומן סגור, והקיפו אותנו שוטרים חמושים וכלבים.

למרות שעברתי שתי מלחמות כלוחם ביחידה מובחרת ועשרות שנים של שירות מבצעי פעיל, משהו קרה לי כאשר ראיתי את העיניים של אחד מכלבי הזאב. היה נראה כאילו הוא אמר לי, "תזכור, מספיק שבעל הבית רק ייתן לי מילה אחת (כלומר אישור) ואני משסע אותך!" פתאום הרגשתי תחושות של בחילה ואגלי זיעה קרים נטפו על מצחי. בקרבות ובמבצעים הכי מסוכנים בהם השתתפתי לא הרגשתי כך. התרגשות, פרפורי בטן וזרימת אדרנלין בדם – כן, את זה הרגשתי, אך לא בחילה של אימה כפי שחשתי באודסה. עוד כחייל צה"ל הייתי רץ, פועל, לוחם ויוזם. ואילו עתה, הייתה לי מעין תחושה של חוסר אונים, כאילו עוד מעט ומעמיסים אותנו על אחד מקרונות הרכבת המובילה אל תאי הגזים…

"השתגעתי?" שאלתי את עצמי. "זה רק אני שמרגיש ככה?"

אך עוד לפני שהספקתי לענות לעצמי, שלומי בן ה-11 מירושלים התחיל לבכות בצורה היסטרית. הוא נאחז ברגלו של אביו וצרח, "אבא, לוקחים אותנו לרכבות! אני לא רוצה את הרכבות האלו, הן נוראות!…"

באותו רגע, נפל לי האסימון. האם שלמה הקטן חווה משהו בגלגול קודם? מהיכן ידע לקשר בין שוטרים וכלבים לבין רכבות אימה המובילות אל החידלון. הרי הוריו של שלומי – ידידיי יקרים ומוכרים לי היטב, אין להם לא טלוויזיה ולא DVD בבית. אדרבה, ביתם הוא מקדש מעט המיוסד על אדני קודש בלבד. שלומי לא פיתח דמיונות על השואה במוחו בגלל גירוי או השפעה חיצונית. מה גם, הוריו הם ממוצא פרסי והשואה לא נגעה בהם אישית (נכון, הם למדו נושא זה בהרחבה אך לא היה רקע של ניצולי שואה מהבית). עם כל זה, לשלומי היו אותם אגלי זיעה על מצחו כמו שהיו לי. מראה הכלבים והשוטרים גם אצלו עורר תחושת אימה. הוא רעד כמו עלה וכמעט שתלש את רגלו של אביו ממקומה…

בחסדי השם, היו לי כמה סוכריות בתיק. לקחתי אותן וניגשתי אל רון – אביו של שלומי – כדי לנסות להרגיע את בנו.

שלומי לא רצה את הסוכריות משום שהוא חש באותה הבחילה שעברה עלי, אך הוא שמח מאוד ללגום כוס קולה קרה שחבר אחר הגיש לו, הרי הפחד מצמיא מאוד…

הצרפתים קוראים לתופעה זו "דה ז’ה וו" – הרגשתי כאילו טעמתי את הגלגול הקודם בפה, והייתי משוכנע ששלומי הרגיש בדיוק את אותו הדבר – טעם הגלגול…

לעיתים קרובות, בפרט בסמינרים ליהדות ובשבתונים בהם נטלתי חלק, מתקרבים ליהדות שאלו אותי אם תורת הגלגול (גלגול נשמות, "ריאינקרנציה" בלועזית) כלולה בדת היהודית. התשובה היא "הן" באות הא רבתי. כתבי הקבלה מלאים בענייני גלגול, מהזוהר הקדוש ועד לאריז"ל, בעיקר "שער הגלגולים." אפילו כתבי מוסר יהודיים גדושים עם תזכורות של גלגולים. האלשיך הקדוש, חובות הלבבות, ספר החרדים, ראשית חכמה, קב-הישר וצדיקים רבים נוספים מזכירים את עניין הגלגול. לדוגמא, בעלי לשון הרע מתגלגלים כחיה בעלת לשון ארוך, כלומר בכלבים. שוחט לא הגון המוכר טרפות לציבור, לא עלינו, מתגלגל בתוך בהמה טריפה וכן הלאה, מידה כנגד מידה.

כותב ה"אור החיים הקדוש" את מה שכותב הזוהר הקדוש (שמות, צד) בביאורו על פרשת בראשית (א, כו) ואומר: "כי באמצעות מעשה האדם ירד במדרגותיו מבחינת אדם לבחינת דגים ולבחינת עופות ולבחינת בהמה ולבחינת שרצים, כפי ערך החטא יושפל אדם מבחינת מעלתו עד אשר ירד מטה מטה רח"ל, והוא שרמז כאן בשעת הבריאה חלקי ירידות ההדרגות שבהם יקבל עונשו וגם שבאמצעותם יחזור לשורשו".

הבא נסביר זאת מעט:

נשמה שחטאה ולא תיקנה את החטא, כלומר שלא עשתה תשובה על אותה עבירה, חייבת לחזור בגלגול למרות שהאדם היה צדיק. אלא מה, על עבירה קטנה יקבל האדם גלגול בתוך דג כי תיקונו קל יחסית, הרי דג לא צריך שחיטה. אם העבירה חמורה יותר, יתגלגל בתוך עוף כשר, כי עוף טעון שחיטה של אחד משני סימניו, או קנה או וושט לכל הפחות. אם העבירה חמורה עוד יותר, יתגלגל בבהמה כשרה שתיקונה היא שחיטה הטעונה שחיטת שני סימנים, גם קנה וגם וושט. וכן הלאה מטה מטה, עד לצמחים ואף דומם, שתיקונם עוד יותר קשה.

והנה, חז"ל אמרו (ראה רש"י על שמות לד, ז), "מידה טובה מרובה על מידת פורענות אחת לחמש מאות". חייבים לומר, שאם גלגול על עבירה מתקן את הנשמה, אזי גלגול בעבור דבר מצווה שווה 500 תיקונים!

גלגול על דבר מצווה? הייתכן? כיצד?

אומרת הגמרא (בבא בתרא י, ע"ב): "הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם". הרוג מלכות הוא אדם שנהרג על קידוש השם בעבור היותו יהודי ותו לא! כל קדושי השואה הם הרוגי מלכות, שמובטח להם מעמד ומשכן נשגבים בגן עדן.

אבל, אליה וקוץ בה…

רבים מקדושי עמינו לא היו שומרי תורה ומצוות. עכשיו, לוקחים אותם למקום הראוי להם ברקיע, ואין להם מה לעשות. כולם לומדים תורה, או מתפללים, או מתבודדים, או שרים שירות ותשבחות להשם יתברך. נכון שהוא קדוש עליון שמסר את נפשו על קידוש השם, אך מה יעשה? הרי לא התבודד אף פעם ולא למד תורה… נותנים לו להשתתף בשיעור תורה של רבי נחמן מברסלב והוא לא מבין את מה שמדברים שם. מה שווה לו הפנטהאוז בשמים?

ובכן, המקום הקדוש שמור לו, אך הוא מקבל גלגול אחד נוסף בו יוכל ללמוד אמונה, לימוד תורה, התבודדות, לשיר אל השם ולומר תודה. אחר כך, יוכל ליהנות ממעמדו הרם עד סוף כל הזמנים…

הבא נחזור לעניינינו. אולי שלומי הקטן ואני נתקלנו בשוטרים וכלבים בגלגול קודם בדרך אל מחנה הריכוז. אך הפעם – בזה הגלגול המתקן – נתקלנו בהם בדרך חזרה ממצווה חשובה ביותר: השתתפות בקיבוץ הקדוש של רבינו באומן בראש השנה.

אנו בעצמנו לא מבינים את גודל המצווה הזו. רבי נתן זצ"ל התבטא ואמר, שכדאי גלגול שלם בעולם השפל הזה רק כדי להיות בציון של רבינו זי"ע פעם אחת.

והנה, מורי ורבי האהוב רבי שלום ארוש שליט"א אמר לי בפירוש, שהנסיעה לאומן מעידה על רמה עצומה של אמונת חכמים, כי האדם חייב לשבור מניעות רבות כדי למלא אחר הוראת רבינו זי"ע ולהיות על מקום מנוחתו בראש השנה, ובזכות זה אותו האדם וכל בני ביתו נחתמים לאלתר לשנה טובה ומבורכת.

נמצא שלאחר 120 שנה, אותו אדם שהיה הרוג מלכות בגלגול הקודם הוא עכשיו חסיד ברסלב שנוסע כל שנה אל הרבי. הוא בודאי יתענג באור עליון ועוד ישמע שיעורים מפי הרבי זי"ע.

גלגולים? איש לא יוכל לדעת בדיוק מי היה ומה עשה בגלגול קודם, אך לפעמים, טעם הגלגול הוא כה חזק בפה…

בשורות טובות לכל עם ישראל, אמן!

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net