“של נעליך”

הקב"ה מספר למשה על בני ישראל אשר משועבדים לפרעה במצרים בתנאים קשים ביותר, הן פיזיים והן רוחניים, קורסים תחת העול והשעבוד הנורא.

2 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 19.01.21

"וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר  אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג', ה)

 

 

השם יתברך התגלה למשה רבנו במדבר. מדבר הוא אזור צחיח , יבש ודחוק. מקום שאין בו כמעט חיים, אזור שפל ונמוך. מדוע דווקא מדבר? מחד להראות את הקושי, הצער, הסבל והעינויים שנמצאים בהם בני ישראל, ומאידך להראות לנו את ענוותנותו וצניעותו של משה רבנו, שהוא שפל רוח ענו וצנוע.

 

 

ושם, במדבר, הקב"ה מספר למשה על בני ישראל אשר משועבדים לפרעה במצרים בתנאים קשים ביותר, הן פיזיים והן רוחניים , קורסים תחת העול והשעבוד הנורא. במקביל הקדוש ברוך הוא מגלה לו את בשורת הגאולה, ושהוא נבחר להיות גואלם ומושיען של עם ישראל.

 

 

רגע לפני תחילת התהליך הקדוש ברוך הוא מבקש ממשה "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ"; למשפט זה פירושים רבים, אחד מהם המקום הוא אדמת קודש. הסבר נוסף מתייחס לרובד האישי בנוגע משה רבנו, כדי שירגיש את החול החם, הלוהט של המדבר השורף, יוקד השמש, שבו ישנם גם אבנים פוצעות, עקרבים ונחשים, תנאי שטח קשים מנשוא, וכך על אותו המשקל בני ישראל אשר משועבדים.

 

 

ללמדנו, שמנהיג אמיתי, צריך להיות מנהיג רחמן, מנהיג שמבין ויודע את עמו – כלומר מה הם חושבים, ומה מרגישים, שהרי בצרם צר לו.. משה רבנו נבחר להיות הגואל והמושיע של עם ישראל, והוא חייב ומוכרח לרדת למקום הכי נמוך שעמו נמצא כדי להרגיש ולחוש אותם, ובעיקר לדעת ולהבין איך וכיצד הם חיים. זה מנהיג אמתי שמרגיש את העם שלו!

 

 

משה היה נסיך שגדל בבית פרעה ובתיה פינקה אותו, ואע"פ כן יצא לחוש ולהרגיש את סבלותיהם של ע"י, ועוזר להם בעבודות הפרך השונות.

 

 

הדבר גם ידוע בחברות גדולות שמכבדות את עצמן, וכן גם בצה"ל – כל קצין, או מנהל טוב יודע שמתחילים מלמטה, מהבסיס, מהדרגה הכי נמוכה, מהתפקיד הכי פשוט וזוטר, כך עולה מעלה בהיררכיה והוא יודע ומכיר הכי טוב את הארגון על כל תפקידיו וביצועיו, וכן חלוקת הסמכויות. וככזה, אחד שבא מלמטה הוא יודע ומכיר את הארגון על בוריו מן התשתית.

 

 

מנהל שחי בעננה הוא רחוק אלפי שנות אור מהעובדים שלו ואין יודע את צרכיהם האמיתיים ותרבות הארגון שלו לוקה בחסד ולפיכך גם הביצועים שלו ותפקודו כמנהל. כפי שאמרה בזמנו מרי אנטואנט לעם הצרפתי שהיה שקוע בדלות ובמחסור רב, "אם אין לחם -תאכלו עוגות", שזה מראה על ניכור, זרות וחוסר קרבה טוטאלי בין ההנהגה לעם עצמו, שהיא לא יודעת בכלל מה נעשה איתם כהוא זה, כי היא חיה באלפיון ולא מעניין אותה מה עם העם עצמו. לא כך חלילה משה רבנו, אלא הדוגמא המופתית שיכולה להיות לדמות של מנהיג!

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה