מעצבים את ההצלחה

חשיבה מערכתית

היום בכל ארגון ובכל חברה, ואפילו בעסק קטן – כולם יודעים שכדי למַקְסֵם את הרווחים ולמממש את הפוטנציאל חייבים תכנון, חייבים לעצור ולחשוב ולכלכל את הצעדים בתבונה. וככל שהתכנון טוב יותר – התוצאות תהיינה טובות יותר.

גם החיים שלך ושל המשפחה שלך צריכים תכנון. אם אתה מכין את עצמך לשַׁבָּת עם פעילויות ודברי תורה ומכין לילדים תפקידים ומשימות – ככה תיראה השבת שלך. אבל אם אתה "נזרק" לתוך השבת, עייף ובלי שום אנרגיה, וגם אתה וגם אף אחד מבני הבית לא יודעים לְמָה לצפות – אז איך אתה חושב שהשבת שלך תֵיראה? התוצאות ישקפו את התכנון וההכנה שלך!

וככל שאתה עומד לפני דבר גדול יותר, כך נדרשת הכנה גדולה יותר.

אנחנו עומדים לפני יום גדול מאוד, יום אחד בשנה. יום הפורים! צריכים להתכונן היטב. צריכים להגיע אליו דרוּכים ומוכנים ולא להיזרק לתוכו או להיזרק חלילה מתוכו. אסור לנו להפסיד את היום הגדול.

לכן כמנהגנו מידי שנה נחזור על עיקרי הדברים הדורשים הכנה גדולה.

הגילוי של האור

קריאת המגילה היא המצווה העיקרית ויש לה פרטים והלכות וצריכים לשמוע כל מילה. חוץ מזה היא גם מסוגלת מאוד להתעוררות פנימית וכל האור של פורים תלוי בה, ולכן היא נקראת 'מגילה' כי היא מְגַלָּה לנו את האור הגדול.

ולצערנו, עושים מהטפל עיקר וחושבים שעיקר המצווה היא להרעיש ולהפריע ולצער את הבריות דווקא בזמן הגבוה והקדוש של קריאת המגילה. לכן צריכים ללכת לשמוע את המגילה במקום של יראת שמים שבו אין הפרעות לקריאה.

למותר לציין שנפצים ומתפוצצים למיניהם אסורים באיסור חמור גם שלא בזמן הקריאה, הן מצד ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, והן מצד צער ונזק לבריות. כמה עצוב שביום כל כך קדוש אנשים עסוקים בעבירות במקום לחטוף מצוות.

מצוות היום

ביום הפורים יֶשְנן מצוות רבות, היום קצר ומלאכה מרובה, וצריכים להיות חכמים לא לבזבז את כל היום הקדוש רק במשלוחי מנות, וכל שכן שלא לבזבז את היום בשתייה בשטויות ובהתפרקות.

הטוב ביותר הוא להכין מבעוד מועד משלוח כשר ומהודר על פי ההלכה שמכיל מוצרי מזון ולא רק ממתקים, ולהכין גם את המתנות לאביונים, ולהתפלל מוקדם בהנץ החמה ומיד לאחר התפילה וקריאת המגילה נותנים מיד את המשלוח ואת המנות לאביונים ויושבים ללמוד תורה, כמובא בהלכה, שחוץ ממצוות תלמוד תורה שנוהגת בכל רגע בחיים, יש עניין גדול ללמוד תורה דווקא ביום הפורים שבו קיבלנו את התורה מחדש.

הכלל הוא שפורים זה לא זמן לבטלה ולהוללות, זה זמן שצריך למלא אותו בתורה ובתפילה ובמצוות.

גם שתיית היין בפורים צריכה מסגרת נכונה שלא תצא משליטה ולא תגרום לנו לעבור עבירות חלילה. ולכן לא נוגעים ביין לא בלילה ולא ביום עד לשעת הסעודה. לקראת הצהריים מתפללים מנחה כדי להתפלל ביישוב הדעת ולא בשכרות חלילה, ואז נוטלים ידיים ומתחילים בסדר עבודת משתה היין שהיא עבודת קודש והזמן המסוגל ביותר כפי שנרחיב בהמשך.

הזדמנות נדירה

עד כאן יוצא לנו שסדר היום שלנו מלא וגדוש, אבל אנחנו צריכים ל"הכניס" לסדר היום דבר נוסף שמסוגל ביותר ליום הפורים. בכל יום צריכים לעשות שעה התבודדות שכוללת חשבון נפש וגם בקשות אישיות. גם ביום הפורים צריכים להתבודד ולערוך חשבון נפש, אבל ביום הפורים ישנה גם סגולה נוספת. יום הפורים כולו הוא עת רצון נדירה ביותר. 24 שעות של קבלת התפילות שיֶשְׁנה רק פעם בשנה; כי בשמיים מקיימים את מה שנפסק בהלכה בנוגע למתנות לאביונים בפורים: "כל הפושט יד ליטול נותנים לו", כלומר בפורים אנחנו לא בודקים אחר המבקש צדקה אם הוא ראוי או לא, וגם בשמיים מקיימים את ההלכה הזו ועונים לכל התפילות גם אם האדם לא ראוי. את היום הזה חייבים לנצל לפעול ישועות בכל מה שאתה צריך!

אבל כבר ראינו שכל היום שלנו מלא וגדוש במצוות, אם כן מתי נמצא זמן לברוח מהכול ולהתמסר לתפילות ולתחנונים? הזמן המובחר לכך הוא ליל הפורים. חוץ מקריאת המגילה של הלילה, כל שאר המצוות של פורים נוהגות רק ביום ולא בלילה. יוצא שהזמן הטוב ביותר לתפילה והתבודדות הוא הלילה.

אצלנו בישיבה אברכים רבים נחים היטב לפני הפורים כדי שיהיו להם הכוחות להקדיש את כל הלילה לתפילה ולהתבודדות. ומי שקשה לו "לסחוב" לילה שלם, הולך לישון מיד לאחר קריאת המגילה של הערב מבלי להתעכב כלל, כדי שיוכל לקום בחצות הלילה ולהתפלל עד עלות השחר. וכבר ראינו ושמענו ניסים ונפלאות בזכות התפילות של לילות הפורים.

שמחה אמתית

ועכשיו נחזור לסדר הסעודה. המצווה העיקרית בפורים היא לשמוח. אין שום מצווה להשתכר. שכרות זה לאבד את הדעת ואדם בלי דעת הוא בהמה. שמחה זו דעת נפלאה של אמונה. שתיית היין בפורים – בכוחה להביא את האדם לדעת עליונה מאוד להרגשת אמונה ולתיקונים נפלאים.

אבל שתיית היין היא גם מסוכנת. חייבים רצונות חזקים והרבה תפילות כדי שהיין יבוא לנו לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, למצוות ולא לעבירות, לקדושה ולא לטומאה, לאמונה ולא לכפירה, לשמחה ולא להוללות, לשירה ולא לניבול פה, לריקודים ולא להקאות, לדעת ולא לטמטום, לדבקות בה' ולא לניתוק מה'.

לכן בשעת הסעודה צריכים להרבות בשירים ובריקודים מתוך שבח והודיה לה' שזה העיקר, והיין הוא רק מה שאמור לפתוח לנו את הלב יותר ויותר ולהגביר את ההודיה לה' ואת השירה והריקודים יותר ויותר, ולא לחלילה להפיל אותנו להתנהגות מבישה ומבזה.

לכן כתבתי תפילה נפלאה לומר לפני כל כוס וכוס (התפילה מצורפת כאן בגיליון), וברוך ה' התפילה הזאת עובדת, וזה בדוק ומנוסה כבר עשרות שנים אצל אלפי תלמידים, שמי שאומר את התפילה הזאת בכוונה גדולה, זוכה לשמחה אמתית של התעלות על ידי שתיית היין ולא נופל לשכרות ולתופעות הלוואי הלא־רצויות של שתיית היין. וכן אני מדריך שכל מי שחושב שהוא לא יכול להמשיך לשתות ולשמור על הדעת שלו ועל יראת השמיים שלו – שיפסיק תיכף ומיד וכשם שקיבל שכר על השתייה כך יקבל שכר על הפרישה.

לא חבל ביום קדוש כזה ליפול על הרצפה ולהתגולל כמו אחד הריקים? לא חבל ביום קדוש כזה להפסיד תפילות או ברכת המזון? האם זה הגיוני שביום הקדוש ביותר והגבוה ביותר – לא נהיה בשיא היראת שמים שלנו?

תתחיל עכשיו

ולא רק לפני כל כוס וכוס, אלא כבר מהרגע הזה תתחיל להתפלל לזכות לאור הפורים, כלומר: להינצל מקליפת המן עמלק שזה כולל את כל הרע שבעולם: כפירה, גאווה, בכיינות, עצבות, פגם הברית; ותתחנן לזכות לקדושת מרדכי ואסתר שהם מנהיגי ישראל ורועי ישראל האמתיים שמכוונים כל אחד ואחד בדרך הישר והרצוי. ותתחנן שיהיו לך כוחות לנצל את היום הקדוש ולמלא אותו בתורה ובמצוות ובהרבה תפילה מתוך ריכוז ויראת שמיים. תתפלל שלא יחטפו לך את הפורים, שלא יגזלו ממך אפילו דקה אחת ביום הקדוש הזה; ותתפלל שתזכה להרוויח את כל הרווחים העצומים שאפשר להרוויח מיום הפורים ותינצל מכל הסכנות הגשמיות והרוחניות שיש ביום זה.

דבר אחרון וחביב שהוא הראשון במעלה: ביום הפורים צריכים לשמור היטב על הילדים. ככל שהקדוּשה גדולה גם הסכנות הרוחניות בחוץ הן גדולות. אסור להפקיר את הילדים. לא לתת להם להסתובב בחוץ לבד, אלא להעסיק אותם בכל היום הקדוש ללמוד איתם להפעיל אותם לתת להם אטרקיציות בבית כדי שבכלל לא ירצו לצאת החוצה.

ובזכות ההכנה הזאת נזכה כולנו לאור הגדול של ימי הפורים שהוא האור של הגאולה העתידה וה' יקבל תפילותינו וימלא משאלות ליבנו ולב כל עם ישראל לטובה ולברכה ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות בכלל ובפרט.