אמת ואמונה

 

התורה והאמונה תלויים זה בזה, כי אי אפשר לקיים את התורה כי אם על ידי אמונה, כמו שכתוב (תהלים קיט): "כל מצוותיך אמונה", וכן אין קיום להאמונה כי אם על ידי התורה.

 

על ידי אמונת הרצון, דהיינו שמאמין באמונה שלמה, שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך, על ידי זה זוכה להארת הרצון, דהיינו שיכסוף וישתוקק להשם יתברך ולעבודתו יתברך ברצון חזק וכיסופים גדולים, כמבואר בפנים.

 

 

 

הוכיח את אחד מאנשיו על התמדת הלימוד ואמר לו: מדוע לא תלמד? מה תפסיד בזה? הלא תקבל עולם הבא על הלימוד. ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד אז אין רוצה כלל עולם הבא רק שרוצה את התורה בעצמה. והלא גם השם יתברך לומד כמו שמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה: סדר היום שיש להקדוש-ברוך-הוא שלוש שעות עוסק בתורה וכו’. ובדורות הללו בעוונותינו נפל לימוד התורה מאוד.

 

ודע, שהגדולים שהיו בדורות שלפנינו, דהיינו הרבנים הגדולים שהיו אז לא היו יודעים שום כוונות, ואף על פי כן היו יכולים לעשות מופתים רק על ידי לימוד התורה הקדושה, כי על ידי זה כשהיו אומרים איזה דיבור נתקיים כך.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.