אמת ואמונה

 

כל זמן שלא זכה האדם לידע מי הוא הצדיק האמת, שצריך להתקרב אליו ולהתדבק בו, אזי צריך להאמין ולהתדבק בכל הצדיקים, אף על פי שחולקין זה על זה. לא כמו הליצנים שאומרים, שמאחר שחולקים הצדיקים זה על זה – הוא שומע דברי שניהם וחולק על שניהם, כי זהו דברי ליצנות, ונוגעין בכפירות רחמנא ליצלן, רק האמת הוא להיפך, שצריך להאמין בכולם, ולבלי להסתכל כלל על המחלוקת שביניהם, מאחר שכולם מזהירים אותו לקיים תורת משה שבכתב ושבעל-פה, כי רק מהאנשים הכופרים, ההולכים בדרכי החקירה, הרוצים להטות מתורת משה ללמוד חכמות חיצוניות וכו’, מהם צריכין להתרחק בתכלית הריחוק, אבל כל מי שמנהיג על פי התורה, כפי שמסרו לנו רבותינו הקדושים בגמרא ופוסקים וספרי יראים, המיוסדים על פי דבריהם הקדושים בהם צריכים להתדבק בכולם, כמו שכתוב (דברים י): "ובו תדבק". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: ‘הדבק בתלמידי חכמים’. וזה בחינת יום טוב שני של גלויות, כי כמו שמחמירין מחמת ספק ועושין שני ימים טובים, כמו כן צריכין מחמת ספק להתקרב לכל הצדיקים, ההולכים על פי התורה, כי קדושת יום טוב היא בחינת קדושת הצדיק כידוע.

 

 

 

יש אנשים כשרים שאין להם פרנסה ויש להם דוחק ובלבולים גדולים מזה והוא טובה להעולם. ודע שיש דיבורים יקרים שיוצאים על ידי בלבולים דייקא. אך יש חילוקים בין הבלבולים וכמובא במדרשד שיש תרדמה של נבואה כמו שכתוב: ‘ותרדמה נפלה על אברם’. ויש תרדמה ש שטות וכו תרדמה הוא בלבול הדעת.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.