גאות וענווה

 

עיקר החיים הטובים הם ענווה, וכל אחד כפי מה שזוכה לשיפלות וענווה אמיתית, כן הוא זוכה לחיות חיים אמיתיים וטובים.

 

עיקר ההתרחקות מהצדיק ומהתורה הקדושה הוא רק על ידי גאווה וגסות הרוח, וכן להיפך – עיקר קבלת התורה והמשכת התורה מדור לדור עד עולם הוא על ידי ענווה ושיפלות,שעל ידי זה נכללים בשלמות בבחינת מקומו של עולם.

 

 

מעניין דוקטורים ורפואות הרבה לדבר עמנו מאוד והיה מגנה מאוד מאוד עניין רפואות ודוקטורים ומזהיר מאוד מאוד לכל מי שרוצה לחוס על חייו ועל חיי זרעו ובני ביתו שיתרחק עצמו מאוד בתכלית הריחוק מלעסוק חס ושלום ברפואות ודוקטורים. ואפילו מי שיש לו חולה בתוך ביתו ואפילו אם החולאת חזק, חס ושלום רחמנא ליצלן, אף על פי כן ישליך על ה’ יהבו וישען באלוקיו לבד ואל יעסוק ברפואות והדוקטורים כלל אפילו במקום שיש דוקטורים מופלגים, אף על פי כן אל יסמוך עליהם ואל ימסור חייו בידם, כי אפילו מי שהוא דוקטור גדול אי אפשר לו לכוין החולאת והרפואה השייכת לו לפי מזגו וטבעו וכפי החולאת שלו וכפי העת והזמן. כי יש בזה כמה וכמה שינויים שצריך הדוקטור לכוין בהם מאוד וקשה לו מאוד שיכוין ולא יטעה בכל הפרטים כאשר הם בעצמם מודים בזה. ובקל יוכל לקלקל לו הרבה שלא יועיל שום תקנה לחייו, חס ושלום. וסיפר (ר’ נחמן) שכשהיה בקהילת קודש למברג, שהוא מקום קיבוץ דוקטורים גדולים, העיד לפניו דוקטור גדול בעצמו שטוב להתרחק מרפואות ודוקטורים בתכלית הריחוק. ואמר שכבר חקרו כל כך בחכמת הרפואה עד שעכשיו אינם יודעים כלל וכלל, לא כי מריבוי חקירתם כבר ראוי שאי אפשר לחקור ולברר אמיתת הדברים על מכונם.