מחשבות

 

אין לאדם לחשוב כלל מיום לחברו, ואפילו משעה לחברתה, כי אפילו בכל רגע נעשים שינויים נפלאים מאוד מאוד לטוב ולהיפך, כמו שכתוב (איוב ז): "ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו". ואין האדם יודע כלל מה נעשה עימו בכל עת ורגע, כמו שכתוב (משלי יט): "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה’ היא תקום". וכתיב (משלי כז): "אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום", וכיוצא פסוקים הרבה כאלה, וכנראה בחוש, כי לפעמים האדם טרוד בדאגותיו ותחבולותיו, ופתאום באים עליו צרות משונות, רחמנא ליצלן, מה שלא עלו על דעתו כלל לחשוב ולדאוג עליהם, ועל כן באמת אמרו רבותינו ז"ל: לעולם יקדים אדם תפילה לצרה.

 

וכן לפעמים להיפך, כי מידה טובה מרובה, וחסד השם מלאה הארץ, ועל כן על פי רוב מתחדשים על האדם ישועות וחסדים נפלאים פתאום, מה שלא עלו גם כן על דעתם כלל על כן מה יתרון להאדם על ריבוי מחשבותיו ותחבולותיו, וצריך רק לתלות עיניו למרום בכל עת, כמו שכתוב (תהילים סב): "אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקוותי", וכתיב (משלי טז): "גל אל ה’ מעשיך ויכונו מחשבותיך", וכתיב (תהילים נה): "השלך על ה’ יהבך והוא יכלכלך".

 

 

ודרכו (של רבי נחמן ע"ה) היה תמיד ללמוד הרבה הרבה כל ימיו עד הסוף אפילו בעת החולאת הכבד שהיה לו בסוף. ואף על פי שהיה עליו טרחת הציבור, שהיה עוסק הרבה עמנו ועם כל אנשיו לקרבם לעבודת ה’, ולתת לנו עצות בכל עסקינו וכו’, וגם מוחו היה משוטט תמיד בהשגות גבוהות ונוראות תמיד, אך אף על פי כן היה עוסק בלימוד התורה בפשיטות הרבה בכל יום ויום. ולא היה טרוד כלל רק תמיד היה בישוב הדעת. ובעיניין זה היה חידוש נפלא ואי אפשר לספר מזה כלל. ומחמת זה היה לו פנאי על כל דבר.