צדיק

 

צד החסד הוא הדבר המועיל תשובה לכל החטאים. אך על עוון הוצאת זרע לבטלה אמרו רבותינו ז"ל, שאין מועיל לו תשובה, כי כך ראוי לו, אבל באמת אין לך דבר שעומד בפני התשובה, כי עיקר תיקונו הוא על ידי צדיק הדור, מכיון שהוא יכול לעורר ולהמשיך עליו חסד חדש, עד אשר יזכה לתקן פגם זה.

 

 

 

ראוי לאדם להרגיל את עצמו להיות בעולם הבא, כלומר להיות מופרש מתאוות כמו בעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה, ושום תאווה מהתאוות הבהמיות הכלות והנפסדות של העולם הזה. וכמו שרואים אדם החולה מחמת שהוא סמוך קצת לעולם הבא, על כן הוא מואס באכילה שתיה ומשגל ואין לו שום תאווה, אדרבא, כל התאוות מאוסות עליו. לכן על האדם להרגיל עצמו בעודו בחיים חיותו ובבריאות,ו שיהיה יכול להתנהג בלא תאוות כמו בעולם הבא. ובודאי אם היה נזכר בטוב זיכרון מתענוגי העולם הבא, בודאי לא היה יכול לסבול כלל חיות ותענוגי העולם הזה, עד שבשביל זה נעשתה מעלה גדולה השיכחה, אף שהיא מידה לא טובה, עם כל זאת היא מעלה שעל ידה אפשר לאדם לחיות בעולם הזה. כי אם היה נזכר מתענוגי העולם הבא, איך יוכל לסבול חייו, בודאי ימאיס את עצמו בחייו עד שיגווע בלא עיתו. וכן אם היה זוכר פחיתותו בפרט כמו כמה אנשים שהם מלוכלכים ומתועבים מאוד בעוונות, בודאי אם לא היה שוכח, ולא היתה מידת שיכחה כלל, לא היה אפשר לו להרים את עצמו כלל לעבודת הבורא יתברך. ומחמת כל זה השיכחה היא מעלה מהצד הזה. אבל האדם ראוי לזכור עצמו לבל יאבד את עולמו חס ושלום.