עיניים

 

עיקר הראייה היא על ידי ראיית עיני המחשבה, כי בכל מה שהאדם מעיין במחשבתו לטוב או להיפך נקרא גם כן ראייה, וצריך האדם לשמור את עיניו בגשמיות וברוחניות, שלא יסתכל, חס ושלום, בשום דבר המביא לידי הירהור, ובמה שמוכרח לראות בעיניו, צריך להיזהר מאוד שלא יניח עיניי מחשבתו להסתכל ולעיין בזה, עד שיבוא לידי הרהור,חלילה, רק צריכים תיכף לפרוס מחיצות המוחין כנגד התאווה הזאת, כי המוחין הם מחיצה פרוסה בפני זאת התאווה, והבחירה ביד האדם לתפוס מחשבתו ולפרוס מחיצות מוחו ולהינצל מתאווה זו, כי המחשבה ביד האדם להטותה לדרך הישר, ועל כן הקורות ואבני ביתו של אדם, שהם בחינת המחיצות, הם אלו אשר מעידים בו, כי גם המחיצות של בית האדם בגשמיות, הכל ברא השם יתברך בשביל השמירה, כי השם יתברך ברא כמה מחיצות לאדם לפני עיניו, כדי שיוכל לשמור עיניו מראות ברע, כי ברא על העין שתי מחיצות לכסות עליה, שהם ריסי ועפעפי העיניים, כמו שאמרו חז"ל, וכן ברא מחיצות הבתים, שבהם צריך האדם להיות נסתר ברוב העיתים, כדי להישמר מהיזק ראיית עיניים שבחוץ.

 

 

"אל תזכור לנו עוונות ראשונים, מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאוד" (תהלים עט).

 

אנו מבקשים מהשם יתברך שלא יזכור לנו עוונות הראשונים שיש בכל חבילה וחבילה של עוונות. אלא שיעביר ראשון ראשון שבכל חבילה, בחינת מעביר ראשון ראשון, שעל ידי זה ממילא בטלים ונסתלקים כל שאר העוונות שבכל חבילה וחבילה. אך לזה צריכים לקיים כל שלוש-עשרה מידות של רחמים כדי לעורר שלוש-עשרה מידות רחמים העליונים, שעל ידי זה הקב"ה מעביר ראשון ראשון.

 

לכן אנו מבקשים "מהר יקדמונו רחמיך" דווקא, כי "דלונו מאוד", כי אנחנו דלים ואביונים מאוד ואין לנו את מידת הרחמנות הזאת, ואין לנו כוח שאנחנו נזכה לעורר השלוש-עשרה מידות של רחמים. על כן אנו פורשים כפינו לפניו יתברך ומתחננים אליו שיעורר בעצמו השלוש-עשרה מידות של רחמים, כי אנו אין לנו כוח לעוררם כי דלונו מאוד.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.