צדיק

 

מי שמפריד את עצמו מהצדיק, הוא בחינת עץ יבש, כי אף על פי שמחדש איזה חידוש בתורה, אינו נחשב בשם עשיית פירות כלל, כי אי אפשר להצליח בתורה ולעשות פירות באמת, כי אם כשמקשר עצמו לצדיק האמת, שעל ידי זה זוכה לכיסופים טובים ולמעשים טובים ולחידושי תורה אמיתיים.

 

 

 

כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה הדבר כאור ישר ואור חוזר, ולפעמים מקדים האור החוזר לאור הישר, כשהמקבל יש לו מוח קטן ואין יכול לקבל את דברי חברו. כי אז קודם שמקבל חברו ממנו, שזהו בחינת אור ישר, קודם לזה מקבל הוא מחברו ואז האור החוזר קודם לאור הישר. כי שמדבר עם חברו ביראת שמים אף אם אין חברו מקבל ממנו, אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו, כי על ידי ההכאה שיצאו הדיבורים מפיו לחברו, על ידי זה חוזר האור אליו. כמו מי שמכה בקיר שחוזר הדבר אליו. כמו כן כשמדבר לחברו, אף על פי שאין חברו מקבל ממנו. למרות זאת הוא בעצמו יכול להתעורר מהם על ידי ההכאה שיצאו הדיבורים בינו לבין חברו והיכה בו וחזרו אליו. לכן גם אם היה מדבר אלו הדיבורים בינו לבין עצמו יכול להיות שלא היה מתעורר מהם כלל. ועל ידי שאמר דיבורים אלה לחברו זוכה המדבר אף הוא להתעורר, למרות שחברו לא התעורר מדיבורים אלה, כי חזרו אליו כפי שהוזכר לעיל בחינת אור חוזר ואור ישר.