עצה

 

עיקר חסרון הפרנסה הוא מחמת חסרון העצה, כי כל הפרנסה באה בנקל כשיודעים לתת עצה לנפשו איך להתנהג ובמה להשתכר, וכמו שכתוב: "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל", כי בודאי בכל עת ובכל זמן יש סחורה ומשא ומתן, שבו היה יכול להרוויח בודאי, ואם היה האדם יודע את העצה באמת בכל זמן איזה סחורה צריכים עכשיו לסחור, בודאי היה לו פרנסה ועשירות גדולים מאוד.

 

 

 

סגולה להתמדה שיזכה להיות מתמיד בלימודו, הוא להיזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי. כמו שהכלה היא יפה אזי האהבה בשלימות. אבל כשיש לכלה איזה חיסרון ומום, אז בודאי אין האהבה בשלימות. כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב: "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", ודרשו רבותינו ז"ל: אל תקרא מורשה אלא מאורסה, וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה כי שישים ריבוא אותיות התורה כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל, וכשיש חיסרון באחד מישראל נמצא שיש חיסרון בתורה ששם שורש נשמות ישראל. ועל כן בודאי אי אפשר לאהוב את התורה בשלימות. אבל כשיזהר מלדבר על אחד מישראל ולבלי למצוא שום חיסרון בשום ישראלי, נמצא שאין בתורה שום חיסרון ומום ואז בודאי יאהב את התורה מאוד, ויתמיד בלימוד התורה מגודל האהבה.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.