צדיק

 

על ידי ההליכה והנסיעה, שכל אחד הולך ונוסע ממקומו לצדיק, על ידי זה מעלה מקומו לבחינת מקומו של עולם, שהוא הצדיק. וזה בחינת מה שנוסעים לקברות צדיקים, בפרט קודם ראש השנה, כי במקום ששוכב הצדיק, שם מקום מנוחתו, בחינת (ישעיה נז): "יבוא שלום ינוחו על משכבותם", ועיקר מנוחת הצדיק הוא כשמקושר ונכלל בבחינת כסא הכבוד, בחינת מקומו של עולם, ששם עיקר המנוחה והנחלה, בחינת (שמואל א, ב): "וכיסא כבוד ינחילם", ועל כן שם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות על ידי בחינת מקומו של עולם.

 

 

 

אדם שהוא איש אמונה, התשובה שלו היא קלה יותר, כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל, כלומר כפי התענוג שהיה לו מהעבירה כן יהיה לו ממש צער ויסורים. ומאחר שיש לו אמונה על כן לא היה תענוגו בשלימות בשעת העבירה, חס ושלום, כי היה מעורב ביגון, כי ידע כי מרה תהיה באחרונה, ויהיה לו עונש קשה ומר, רק שלא היה יכול להתגבר על תאוותו. על כן תשובתו קלה יותר, כי אין צריך לסבול יסורי התשובה כל כך מאחר שגם בשעת העבירה לא היה תענוגו בשלימות. אולם אנשים העוסקים כל הזמן במחקרים ואין להם אמונה, תשובתם כבדה יותר כי לא היה להם יסורים כל כך בשעת העבירה.

 

ועיין בספר ‘שני לוחות הברית’ במסכת שבועות, שם מבואר ביותר גודל עוצם האיסור להסתכל בספרי המחקרים, ומובא שם שמי שמסתכל באלו הספרים אין לו חלק לעולם הבא. כמו כן מובאים דברי כמה גדולי הקדמונים שהפליגו בעוצם איסור זה, שחמור הוא מכל העבירות שבתורה.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.