תלמוד תורה

עיקר הטהרה מהבגדים הצואים הנאחזים בכל אחד, ואלו הבגדים הצואים הם בחינת יון מצולה, בחינת טיט היון, שמתדבק מאוד בכל פעם, ומשם באים כל הנפילות וההתרחקות של הרבה בני אדם מהשם יתברך, כי אפילו אם מתעורר לפעמים לשוב לבורא יתברך, תיכף משתטחים כנגדו ואינם מניחים אותו להתקרב וכן בכל פעם. ועל זה צעק דוד המלך ע"ה בשביל כלל ישראל (תהילים סו): "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד… הצילני מטיט ואל אטבעה" – ועיקר התיקון לזה היא התורה הקדושה, כי התורה היא מקור מים חיים, שמטהרת מכל הגילולים והטינופים בחינת (יחזקאל לז): "וזרקתי עליכם מים טהורים".

 

וזה צריך כל אדם לדעת, שאפילו אם הוא כמו שהוא, אם יברח בכל פעם אל התורה, הן הרבה או מעט על כל פנים, אם אי אפשר לו מחמת פרנסה או שאר מניעות, על כל פנים כשיקבע עצמו על התורה ללמוד בכל יום איך שיהיה ויעבור עליו מה שיעבור, אזי בודאי סוף כל סוף יהיה נטהר מכל הבגדים הצואים ויזכה להתקרב אל השם יתברך באמת.

 

 

 

סיפר רבי נתן זצ"ל: שמעתי בשמו לעניין המפורסמים בעלי מופת, וסיפר מעשה: מלך אחד היו לו שני בנים. אחד היה חכם ואחד שוטה. ועשה את השוטה ממונה על האוצרות ולחכם לא היה שום התמנות. רק ישב אצל המלך תמיד. והיה קשה לעולם מאוד, שזה שאינו חכם יש לו כל ההתמנות והכל באים ונכנסים אצלו, להכניס או להוציא מן האוצרות. וזה החכם, אין לו שום התמנות כלל. והשיב להם המלך: וכי זו היא מעלה מה שהוא לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם לעולם? כי זה החכם יושב אצלי וחושב מחשבות ובא על עצות חדשות שאיני יכול להגיע אליהם, ועל ידי אלו העצות אני כובש מדינות שלא הייתי יודע מהן כלל, אשר מאלו המדינות נמשכים ובאים כל האוצרות שלי. אבל זה הממונה לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם לכולם, על כן בודאי גדלה ונשגבה מאוד מעלת החכם על הממונה, אף על פי שנראה שאין לו שום התמנות, כי ממנו נמשכים כל האוצרות כנזכר לעיל.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.