צדיק

 

הצדיק מתייגע כל כך בעבודתו, עד שהוא חפץ בכל עת להשיב כל אבידה לבעליה. אך כל זמן שהם רחוקים ממנו, הוא מוכרח לאסוף את כל האבידות אליו והם עימו עד דרוש אחיך אותו, בבחינת: אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו, והיה עמך עד דרוש אחיך אותו והשבותו לו.

 

כי ההכרח לכל אחד לבוא אל צדיק לחזור ולבקש אחר אבידותיו, והצדיק לוקח כל אלו הנפשות הבאים אליו ומעלה אותם ומחדשם בבחינת עיבור, וממשיך על ידי זה חידושי תורה נפלאים ונוראים, ובזה משיב ומחזיר להם אבידתם. וגם על ידי התורה שממשיך להם, הוא מאיר עליהם אור גדול, עד שיש להם כוח בעצמם גם כן, לחפש ולבקש אחר שאר אבידותיהם שעדיין לא מצאו, כי בודאי אי אפשר להחזיר להם כל אבידותיהם המרובות מאוד בפעם אחת, שלא יזיק להם ריבוי האור, חלילה, ובהכרח להחזיר להם מעט מעט כפי הכנתם והתעוררותם אל האמת, ובכל פעם על ידי שבאים אל הצדיק ומקבלים ממנו חידושי תורה, על ידי זה נמשך להם אור ונר לחפש על ידם אחר שאר אבדתם, כי האבידות צריכים לחפש אחריהם והחיפוש בנרות, כמו שאמרו חז"ל.

 

התורה נקראת אור ונר כמו שנאמר: כי נר מצווה ותורה אור, ועל כן על ידי כל אור ונר של התורה והמצוות שהחכם מזכה אותם, על ידי זה הוא מאיר אור נשמתם, ועל ידי זה יכולים לחפש ולמצוא אבידתם, בבחינת: נר ה’ נשמת אדם חופש כל חדרי בטן.

 

 

כתב רבי נתן בספר "ימי מוהרנ"ת" שאם היה אפשר כיום למצוא מקום לשמוע שיחות ודיבורים כמו ששמעו מרבנו, היה משליך ומטלטל את עצמו אלפי פרסאות עבורם, שלכאורה מה שייך לומר כן, הרי לאמת אין רבנו בחיים חיותו, אך כשאמרו שאף היום, בזמן שאנשי שלומנו מדברים מעבודת השם-יתברך באמת, על פי דברי רבנו, יכולים לפעמים להגיע ולזכות לדבר שיחות גבוהות וקדושות כאלו, שראויים היו שיאמרו על ידי רבנו בעצמו.

 

 

אמרו אנשי שלומנו: אם אחר כל התורות והשיחות שגילה לנו רבנו, הוסיף ואמר: "את זה תקבלו מאיתי, שלא תרמו את עצמכם, כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי" – הרי שאנו למדים, שעל אף כל התורות והשיחות עדיין הסכנה גדולה מאוד, ואפשר חס ושלום לטעות וליפול במכשולות ודעות עקומות, למרות שיודעים מכל דברי תורותיו הקדושים.

 

ואמרו עוד אנשי שלומנו, מעניין דבריו של רבנו: "את זה תקבלו מאיתי, לבלי לרמות את עצמו מזה העולם, כי העולם הזה מרמה אותנו לגמרי" – שזה סובב דוקא על האדם המונח והשקוע בזה העולם והנאותיו, אבל האדם העובד את הבורא יתברך באמת לפי מדרגתו, אותו אין יכול העולם הזה לרמות, כי אינו כלל מבני העולם הזה.