עצה

 

כמו שעל ידי עצות שבקדושה נגלית האמונה הקדושה, כמו כן להיפך, על ידי עצות רעות, בחינת עצת רשעים, חלילה, על ידי זה נחלשת האמונה שבקדושה, חס ושלום, ונמשכות אמונות כזביות וכפירות, לא עלינו, ועל כן צריכים העצות שמירה גדולה.

 

כשיודעים ומאמינים באמת שהשם יתברך מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ורק הוא יתברך יודע מקומו של כל אחד ואחד, ודן את כל אחד לפי מקומו, על ידי זה מתבטלות כל הקושיות של "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו", כי בודאי הוא יתברך יודע שזה האדם אינו יכול לבוא לתכליתו הנצחית כי אם על ידי שיהיה לו כל טוב בזה העולם, ולהיפך, האחר אינו יכול לבוא לתכליתו הנצחית כי אם על ידי עניות ודחקות גדולים בזה העולם, והכל כפי מקומו של כל אחד, שזה אינו יודע שום אדם, רק הוא לבדו יתברך שהוא מקומו של עולם כנ"ל.

 

 

בעניין הקושיא המפורסמת, שלכאורה איך שייך להתפלל על תשובה, הרי ניתנה לאדם בחירה לבחור טוב או רע חלילה.

 

הוסיפו אנשי שלומנו עוד ואמרו, שתועלת התפילה לזכות לתשובה היא בזה, שעל ידי התפילה לא ירמה עצמו בדרך התשובה לחשוב ולהרהר שכבר זכה לתשובה. כי כשיתפלל על התשובה יעמול יותר ויותר לזכך עצמו במעשים טובים עוד ועוד, והתפילה תזכירו עוד פשעים ועוולות שכבר שכח מהם, וכך יצטרף ויזדכך עד שיזכה לתשובה שלימה באמת לאמיתו, עד שיעיד עליו בוראו שלא יחזור לאיוולתו.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.