הלכות ברכות קריאת שמע (המשך)

סימנים נט, ס – הלכות ברכות קריאת שמע (המשך)- א.ברכה שניה שהיא ברכת אהבת עולם, אינה פותחת בברוך, שהרי היא סמוכה ליוצר אור. ב.מנהג ספרדים לומר "אהבת עולם". ומנהג האשכנזים לומר "אהבה רבה". וכל זה בשחר

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 25.12.07

סימנים נט, ס – הלכות ברכות קריאת שמע (המשך)
 
א. ברכה שניה שהיא ברכת אהבת עולם, אינה פותחת בברוך, שהרי היא סמוכה ליוצר אור.
ב. מנהג ספרדים לומר "אהבת עולם". ומנהג האשכנזים לומר "אהבה רבה". וכל זה בשחרית, אבל בתפילת ערבית הכל אומרים "אהבת עולם". ומכל מקום אם טעו ואמרו אהבת עולם או אהבה רבה, יצאו ידי חובה.
ג. מי שטעה והקדים ברכת אהבת עולם לברכת יוצר אור, כל עוד שלא סיים את הברכה, יפסיק ויחזור לומר ברכת יוצר אור. ואם חתם הבוחר בעמו וכו’, יאמר שם ברכת יוצר אור, ואחר שיחתום יוצר המאורות יקרא קריאת שמע.
ד. אם טעה ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור, וגם סיים יוצר המאורות, יצא. אבל אם אמר אשר בדברו מעריב מערבים, ולא אמר יוצר אור, או לא סיים יוצר המאורות, לא יצא. ואף אם אמר יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו מעריב ערבים, וגם סיים מעריב ערבים, לא יצא. אבל אם סיים יוצר המאורות, כיון שפתח יוצר אור יצא, אף על פי שהפסיק במעריב ערבים.
ה. אם טעה ואמר ואמונה כל זאת במקום ויציב ונכון, וחתם גאל ישראל, אינו חוזר. ואם אמר ברוך אתה ה’ כדי לחתום גאל ישראל, ונזכר שאמר אמת ואמונה במקום ויציב ונכון, יש אומרים שיסיים למדני חוקיך ויחזור לומר ויציב ונכון. ויש אומרים שיסיים ויחתום גאל ישראל. ולמה יעשה הפסק בחינם, אחר שבדיעבד יצא.
ו. בנוסח ברכת אהבת עולם נכון לומר "ולא נבוש ולא נכלם" עם וא"ו. ואומרים מארבע כנפות הארץ, בלי תיבת כל.
ז. בברכת אהבת עולם, יש מתושבי ארץ ישראל שנוהגים לומר: "והוליכנו מהרה קוממיות בארצנו", ולא "לארצנו", שהרי הם נמצאים בארץ ישראל באופן קבוע. ומכל מקום נראה שאין להקפיד על כך, וכוונת האומרים והוליכנו מהרה קוממיות לארצנו, על כלל ישראל הנמצאים בחוץ לארץ, שיזכו גם הם ללכת קוממיות לארץ ישראל. והרי אנו תושבי ארץ ישראל אומרים במוסף של שבת וראש חודש, יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו שתעלינו בשמחה "לארצנו". וכן נוהגים תושבי ירושלים לומר במוסף של יום טוב: "והביאנו ה’ אלוהינו לציון עירך ברנה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם", והכוונה גם כן על כלל ישראל.
ח. קרא קריאת שמע בלי ברכות קריאת שמע, יצא ידי חובתו, ואף על פי כן יש לו לברך ברכות קריאת שמע וחוזר וקורא גם קריאת שמע.
ט. העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה ושמע ברכת כהנים, יש לו לענות אמן אחריהם, בין לאחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, ובין לאחר פסוקי הברכה, שהואיל ואין נשיאות כפים אלא בעשרה, חשיב דבר שבקדושה, וכל שכן בפסוקי דזמרה.
י. והוא הדין בשומע ברכות התורה על קריאה בתורה בציבור, והוא באמצע קריאת שמע וברכותיה, שיש לו לענות אמן אחר הברכות.
יא. ציבור שהוציאו ספר תורה לקרות בו, ואין להם כהן שיעלה לספר תורה אלא כהן הנמצא בקריאת שמע (שקורא אותה עם ברכותיה), אין לו להפסיק ולעלות לתורה, אפילו אם קראוהו בשמו, אלא יעלה ישראל במקום כהן. והכהן יצא לחוץ. ואם יש מנין מצומצם יאמרו אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן.
יב. אם הכהן נמצא בברכות קריאת שמע, מותר לו להפסיק ולעלות לתורה. ואם אין להם מי שיקרא בתורה אלא כהן הקורא קריאת שמע, אין להטריח הציבור להמתין עד שיסיים את כל הקריאת שמע, אלא פוסק וקורא להם בספר תורה. וכל שכן שפוסק לקרוא באמצע ברכות קריאת שמע, ובאמצע פסוקי דזמרה. שמרן השולחן ערוך לא החמיר בזה אלא לענין עלייה לתורה, ולא לענין לקרות להם.
יג. העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה וראה את חבירו עובר על איזה איסור, מותר לרמוז לו לאפרושי מאיסורא, ואפילו להפסיק, דלא גרע מפוסק מפני היראה ומפני הכבוד, דכבוד שמים עדיף.
יד. יש מי שאומר שהמברך ברכה שאינה צריכה באמצע קריאת שמע וברכותיה, רשאי להפסיק ולומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדי לתקן קצת איסור ברכה לבטלה שבירך. ויש לפקפק קצת בזה, שאחר שסוף סוף הזכיר שם ה’ בדרך שבח וברכה, אמירת ברוך שם וגו’ אינה מועילה כל כך, דמה לי אם שיבח את ה’ בברכתו, מה לי אם מוסיף שבח באמירת ברוך שם וכו’.
טו. השומע קדיש באמצע קריאת שמע וברכותיה, יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך", ולא יותר, כי מה שאנו נוהגים לענות יהא שמיה רבה מברך עד דאמירן בעלמא, אינו מתורת חיוב, אלא מנהג, על פי הקבלה, ורוב ככל הראשונים כתבו שיש חיוב לענות עד תיבת "עלמיא", או לכל היותר עד תיבת "יתברך" ולא יותר. (וכן מנהג האשכנזים לענות עד עלמיא או עד יתברך). ולכן כשנמצא בקריאת שמע וברכותיה שאסור להפסיק בהם שלא לצורך גמור, אין לענות אלא יענה כאמור, עד עלמיא או עד יתברך. ומכל מקום בבין הפרקים יכול להפסיק עד דאמירן בעלמא, וידוע שבין הפרקים היינו בין יוצר המאורות לאהבת עולם, ובין הבוחר בעמו ישראל באהבה לשמע ישראל, ובין ובשעריך לוהיה אם שמוע, ובין כימי השמים על הארץ לויאמר.
טז. השומע קדושה באמצע קריאת שמע, מפסיק ועונה עם הציבור אפילו באמצע פסוק, וכן באמצע ברכות קריאת שמע, אבל אינו אומר את הנוסח "נקדישך ונעריצך" וכו’, וכן לא יאמר לעומתם משבחים ואומרים, אלא עונה קדוש קודש וכו’, וברוך כבוד ה’ ממקומו, בלבד. אבל כל השאר אינם מהקדושה עצמה, שאינם אלא כדברי הקדמה לקדושה. וגם פסוק ימלוך לא יענה, כי לדעת רבים מהאחרונים אין פסוק זה מכלל הקדושה. ולכן שב ואל תעשה עדיף.
יז. אין לענות אמן דברכות באמצע קריאת שמע וברכותיה. ומנהג הספרדים ועדות המזרח כדעת מרן הבית יוסף וסיעתו, שאפילו בבין הפרקים אינם עונים אמן אף של אותה ברכה, כגון אם הקדים את השליח ציבור וסיים "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות", והמתין קצת ואחר כך סיים השליח ציבור ברכה זו, לא יענה אחריו אמן, והוא הדין לשאר ברכות קריאת שמע. וכן בערבית לא ענה אמן אחר "ברוך אתה ה’ מעריב ערבים" שאומר השליח ציבור, אפילו אם הקדים את השליח ציבור ומסיים הברכה לפניו. וכן הדין בשאר ברכות קריאת שמע של ערבית. ומכל מקום טוב לסיים הברכות של קריאת שמע עם השליח ציבור, כדי שלא יכניס עצמו למחלוקת הפוסקים שיש בדבר.
יח. אפילו "אמן" אחר האל הקדוש, ו"אמן" שאחר שומע תפילה, שאומר השליח ציבור, לא יענה, לפי דעת מרן הבית יוסף, וכן המנהג פשוט אצל הספרדים ועדות המזרח, ואין לשנות.
יט. מי שנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה, ושמע קדיש או קדושה, אף על פי שקודם תפילתו הספיק לשמוע ולענות קדיש וקדושה, אף על פי כן צריך להפסיק לענות קדיש וקדושה. וכן מי שעתיד לשמוע מהמנין שלו או ממנין אחר קדיש וקדושה, אף על פי כן צריך להפסיק ולענות קדיש וקדושה עם הציבור.
כ. אפילו בבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה, אין לענות אמנים של קדיש, אלא חמשה אמנים ראשונים,שעד סוף חצי הקדיש. אבל אמן שאחר תתקבל או על ישראל או יהא שלמא אין לענות, שאינם אלא מנהג. ומכל מקום כל הקדישים שווים לענין הפסק בקריאת שמע וברכותיה, ואפילו קדיש יהא שלמה שנוהגים לומר אחר עלינו לשבח צריך לענות חמשה אמנים ראשונים שלו. ושלא  כמי שחשב שאין לענות אמנם של קדיש תתקבל ויהא שלמה כלל, אפיל חמשה אמנים של הקדישים, שזה אינו, אלא לעולם צריך לענות חמשה אמנים הראשונים של כל קדיש וקדיש באמצע קריאת שמע וברכותיה. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

סימן ס' – דין כוונה במצוות (המשך)-
א. דעת רוב הראשונים שאם מתכוין להדיא שלא לצאת ידי חובה, לכולי עלמא אינו יוצא ידי חובה. ויש מי שאומר שיוצא ידי חובה בעל כרחו. אך לית מאן דחש להא. ואין חילוק בזה...

Featured Products