דברים האסורים בתשעה באב,החייבים בתענית ועוד

 

 

א. מי שנתחדשו לו חידושי תורה בתשעה באב, וחושש שאם לא יכתבם מיד ישכח עד הערב, שפיר דמי לכותבם.

ב. תינוקות של בית רבן בטלים בו, ויש אומרים שמותר ללמוד עם התינוקות בדברים הרעים הנזכרים לעיל, ויש מחמירים, ואפשר לסמוך על המתירים במקום חשש ביטול תורה. (ילקו"י ה/תקפא)

ג. מותר לקרות כל סדר היום בתפילה, כולל שירת הים, פרשת הקרבנות, איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, וברכת כהנים. (יבי"א ד/לב חיו"ד)

ד. אין לקרוא תהלים בתשעה באב, והמיקל בזה יש לו על מה לסמוך, אבל חוק לישראל וסדר מעמדות יש להחמיר שלא לקראם בתשעה באב, אפילו אם הוא רגיל בהם בכל יום. ואומרים בסוף התפילה שיר של יום ואין כאלהינו ופטום הקטורת כמו בכל יום. (ילקו"י שם)

 

 

 

 

ה. הכל חייבים להתענות בתשעה באב, ואסור לפרוץ גדר, ואפי’ מעוברות ומניקות שפטורות משאר צומות של דברי קבלה, מתענות ומשלימות בתשעה באב. אך מעוברות ומניקות שיש להן חולי, אפילו אין בו סכנה אין להם להתענות בתשעה באב. ואם יש להן חולשה רבה, יעשו שאלת חכם. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה. (ילקו"י ה/תקעז)

ו. חולה, אפילו אין בו סכנה פטור מלהתענות בתשעה באב, וחולה שנתרפא ועודנו חלוש ומצטער מאד בתעניתו, מותר לו לאכול, ואין צריך אומד, רק שלא יאכל למעדנים. ומי שהוא חולה שאינו יכול להתענות אלא אם כן יאכל בלילה, יש אומרים שמותר לו לאכול בלילה, ויתחיל לצום עם עמוד השחר, והעושה כן יש לו על מה לסמוך. (שם)

ז. וכן זקנים תשושי כח שהתענית צער גדול להם, והרופא אומר שמזיק להם התענית, מותר להם לאכול. ומינקת שהתינוק חולה והרופא אומר שתענית יגרום לילד נזק, מותר לה לאכול. והילדים פטורים מלהתענות כל שאינם בני מצוה, אבל אל יאכילו אותם מעדנים. (שם)

ח. יולדת תוך שלשים יום ללידה, פטורה מלהתענות בתשעה באב, ותאכל מיד בבוקר. וכל שכן שיכולות המעוברות ומניקות, וכן יולדות, להקל באופן שחל תשעה באב בשבת, והתענית נדחתה לאחר השבת. ומכל מקום ראוי שהיולדת תוך שלשים יום לא תאכל להתענג, אלא כדי קיום. (יבי"א ז/מט)

ט. חולה או מעוברות ומניקות הסועדים בתשעה באב, אין להם לומר "נחם" בברכת המזון, שלא נתקן לאומרו אלא בתפילה. (יחו"ד א/מד. ג/מ)

י. מוהל סנדק ואבי הבן, יכולים להקל ולאכול, בארץ ישראל וגלילותיה, ביום המילה כשחל תשעה באב בשבת, ונדחה ליום ראשון, לאחר שיתפללו מנחה גדולה. וכדעת מרן השולחן ערוך. וכל שכן בשאר ארבע צומות שנדחו, ואין כאן שום מנהג להחמיר. ובתענית אסתר יש להקל אפילו בזמנו. ואף אם מחלקים את מצות המילה לשנים, האחד מוהל והשני פורע, מותרים שניהם לאכול בתשעה באב דחוי. (יבי"א א/לד)

יא. אין שאלת שלום בתשעה באב, ועם הארץ שאינו יודע, והקדים לו שלום מותר להשיב בשפה רפה ובכובד ראש. (ש"ע)

יב. אין לטייל ברחוב בתשעה באב, פן יבוא לידי שחוק וקלות ראש. (ש"ע תקנד/כא)

יג. מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושים. ומקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, אין עושים, ומנהג ישראל בכל מקום אשר שמענו שמעם שלא לעשות מלאכה בתשעה באב. וכל העושה מלאכה שלא בהיתר בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה. ואם הוא עני שאין לו מה לאכול לערב, מותר לו לעשות מלאכה בצנעא בתשעה באב, ולא יתפרנס מן הצדקה. (ילקו"י ה/תקפא)

יד. מותר למכור מצרכי מזון מכולת וירקות במשך כל היום, אבל שאר פרקמטיא יש להחמיר. ויש מתירין לאחר חצות. (שם)

טו. מלאכת דבר האבד מותר בתשעה באב כדרך שהתירו בחול המועד. (ש"ע תקנד/כג)

 

 

 

 

טז. מנהג ירושלים להתפלל שחרית בתשעה באב עם הציבור בטלית ותפילין, ואלו הרוצים לנהוג כן, ולהחזיר עטרה ליושנה, יפה עושים. אך במקום שנהגו כדברי מרן השולחן ערוך ימשיכו במנהגם להניח במנחה, ואל ישנו מפני המחלוקת. אבל לא יהיו חלק מהקהל עושים כך וחלק עושים כך, אלא יסכימו וישתוו ביניהם במנהגם לבל יעשו אגודות אגודות. ומברכים על הציצית והתפילין כשלובשים אותם בתשעה באב. והמניחין תפילין דרבינו תם בכל יום לא ישנו ממנהגם. ונכון להתפלל כרגיל בלי שום שינוי. (יחו"ד ב/טז. ו/ב)

יז. יש נשים הנוהגות לכבד הבית בכל כוחן ולסדר המטות וכיוצא בזה מתיקוני הבית. ונתנו טעם למנהגם, מפני שדעתן קצרה והן חלושי אמונה אחר שהמשיח עדיין לא הגיע. אבל נשים המבינות ויודעות תורה אין לנהוג כן. (ילקו"י ה/תקפו)

יח. אחרי כעשרים רגעים משקיעת החמה מותר לאכול במוצאי תשעה באב, ואין צריך להחמיר להמתין לזמן רבינו תם. (שם)

יט. מקדשים הלבנה במוצאי תשעה באב, אבל צריך להמתין עד שיהיה חושך [צאת הכוכבים] באופן שתהיה הלבנה ראויה ליהנות מאורה. וטוב שיטעמו איזה דבר קודם הברכה. ולכן אם אפשר טוב שיקבעו זמן לברכת הלבנה אחר הסעודה, ויברכו עם מנעלים בשמחה. אך אם יש חשש שחלק מהקהל ישכחו לברך ברכה זו, יברכו אחר ערבית. ולכתחילה אין לברך ברכת הלבנה קודם תשעה באב. (ילקו"י שבת ה’ עמ’ שמב)

כ. מותר לספרדים להתרחץ ולכבס במוצאי תשעה באב, ואין צריך להחמיר בזה עד למחרת. והאשכנזים נוהגים להחמיר בזה. ובשנה שחל עשירי באב ביום ששי שהוא ערב שבת, מותר גם לאשכנזים להתרחץ ולהסתפר לכבוד שבת. (יחו"ד ה/מא)