תורה ג המשך-תורה ד אנכי

 

פירוש רשב"ם: אקרוקתא, צפרדע: כאקרא דהגרוניא. גדול היה כאותה כרך: ואקרא דהגרוניא כמה הוי שיתין בתי. תלמודא קאמר ליה . אתא חנינא, רבה קאמר ליה: פושקנצא, עורב נקבה.

 

ובזה יתיישב הסמיכות של המשנה (אבות פ"א): עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות –  כי ע"י ששומע הנגינה כנ"ל, הוא מתקן בנין המלכות שלו. וזה: עשה לך רב, היינו שיתקן בחינת מלכות. וזה ע"י קנה לך חבר, היינו על ידי קָנֶה, שהקול יוצא ממנו, שמחבר השני כרובים להיות פנים בפנים כמער איש ולויות, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. ואזי, כשיתקן בחינת מלכוח שלו ויוכל למשול בכל מה שירצה, ויוכל להמית לזה ולהחיות לזה, ונמצא עולם חרב. לזה אמר: והוי דן את כל האדם לכף זכות. שצריך לדון את כל אדם לכף זכות, כי אין הקב"ה חפץ בחורבן העולם, כי לא לתוהו בראהּ לשבת יצרה.

 

ובשביל זה מרגלא בפומא דאינשי עכשיו לומר, שהחזנים הם שוטים ואינם בני דיעה, כי עכשיו מלכות דקדושה בגלות, וע"כ הנגינה שהיא נמשכת מאתר דנכיאים מבחינת מוחין ודעת דמלכות דקדושה, ועכשיו שהמלכות בגלות ועל כן הנגינה נפגמת, ועל כן החזנים הם בלא דעת, כי אין להם כח עכשיו להמשיך הנגינה משורשה שבקדושה, שהוא בחינת מוחין ודעת של מלכות דקדושה כנ"ל. אבל לעתיד, שיתעלה מלכות דקדושה ויהיה ה’ למלך על כל הארץ, אזי תתעלה ותושלם הנגינה בבחינת דעת דמלכות דקדושה, שמשם נמשכת הנגינה כנ"ל. וזהו (תהלים מ"ז): כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל, כי אזי כשיהיה ה’ למלך על כל הארץ ויתעלה מלכות דקדושה, אזי זמרו משכיל, היינו שהחזנים המזמרים יהיו בדעת ובשכל על ידי שיתעלה מלכות דקדושה, ויקבלו הנגינה משורשה שבקדושה, שהוא בחינת דעת ומוחין של מלכות דקדושה כנ"ל:

 

 

וזהו: כי גדול מעל שמים חסדך (תהלים ק"ח). שמים הוא בחינת קול, כמ"ש: משמים השמעת קולך. כי על ידי החסד, היינו בחינת חוט של חסד הנמשך על ידי שלומד תורה בלילה, עי"ז נתתקן הקול כנ"ל, וזהו כי גדול מעל שמים חסדך כנ"ל:

 

השתי צפרים דקדושה שמשם הנבואה נמשכת, הם בנין מלכות דקדושה. וע"כ העמדת מלך היה ע"פ נבואה, ככל מלכות בית דוד שהיה ע"פ נבואה. והנבואה נמשכת מן הכרובים, שהם בחינת שתי צפרים הנ"ל, שהם בנין מלכות דקדושה כנ"ל:

 

מאחר עלות הביאו, היינו מאחר המניקות, כי הם ינקין לנביאים וכו’ כנ"ל. וזהו מאחר עלות, היינו שדוד המע"ה היה יכול לתקן ולהעלות גם הנגינה, שאינו מאדם כשר, להעלותה אל הקדושה. וזהו מאחר עלות הביאו, היינו גם הנגינה שהיא מאחורי הקדושה, בבחינת מאחר עלות, מאחר המניקות, כי הנגינה דקדושה הוא מאתר דנביאים ינקין. והנגינה שאינו בקדושה היא בחינת מאחר עלות, מאחורי הקדושה. ודוד המע"ה, היה יכול לתקן נגינה זו גם כן, ועי"ז נתעלה מלכות דקדושה כנ"ל. וזהו מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב וכו’. כי על ידי זה זכה למלכות כנ"ל:

 

א

 

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, כמ"ש (תהלים נ"ו): בה’ אהלל דבר, באלהים אהלל דבר, וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא, כמו שאמרו חז"ל (פסחים נ.): ביום ההוא יהיה ה’ אחד וכו’. והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד. ותרצו חז"ל: האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב, ועל הרעה – דיין אמת, ולעתיד –  כולו הטוב והמטיב, שיהיה שם ה’ ושם אלקים, אחדות אחד.

 

ב

 

וזאת הבחינה אי אפשר להשיג, אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדושה מהגלות מבין העכו"ם. כי עכשיו המלכות והממשלה להעכו"ם, ובשביל זה נקראים עבודת-אלילים שלהם בשם אלהים, כי יונקים מכח מלכות, הנקרא אלהים, כמ"ש (תהלים ע"ד): אלהים מלכי מקדם. וכשמעלין בחינת מלכות מבין העכו"ם, אזי נתקיים: כי מלך כל הארץ אלהים, (שם מ"ז):

 

 

ואי אפשר להשיב המלוכה להקב"ה, אלא על ידי ווידוי דברים לפני תלמיד חכם, ע"י זה מתקן ומעלה בחינת מלכות לשורשה. וזהו פירוש (הושע י"ד): קחו עמכם דברים – זהו ווידוי דברים, זה בחינת מלכות, כמו דבר אחד לדור (סנהדרין ח’.). דבר –  לשון מנהיג ומושל. ושובו אל ה’ –  שיתקנו ויעלו את הדברים, את בחינת מלכות, בחינת אלהים, אל ה’, היינו כנ"ל, בה’ אהלל דבר באלהים אהלל דבר. היינו שידע שכל מאורעותיו כולם לטובתו, ויברך על כל הדברים הטוב והמטיב: