חלק ב-תורה ז- המשך

וזה פירוש: הוו מתונים בדין, והעמידו    בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה (אבות פ"א). הוו מתונים בדין – זה בחינת שצריך החכם הנ"ל להיות לו מתינות, לידע איך לדבר עם כל אחד ואחד, ולפני בחינת דרי מעלה יגלה להם ההשגה של מה, בחינת: מה חמית וכו’; ולפני דרי מטה יגלה ההשגה של מלא כל הארץ כבודו. וזה בחינת דין, בחינת משפט, בחינת (תהלים עה): כי אלהים שופט, זה ישפיל וזה ירים – שהגבוהים הוא צריך להשפיל, להראות להם שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, והקטנים, בחינת שוכני עפר, צריך להרים, לעוררם ולהקיצם שלא יתייאשו, כי מלא כל הארץ כנ"ל.

 

וזהו: והעמידו תלמידים הרבה – כי כשזוכה להשגה כזו, להאיר בגדולים וקטנים וכו’ כנ"ל, בודאי יעמיד תלמידים הרבה, כי כולם צריכים אליו, כי יש לו כח ללמוד עם כולם כנ"ל.

 

וזהו: ועשו סייג לתורה – בחינת (אבות פ"ג): סייג לחכמה שתיקה, כי צריך לעשות סייג לדבריו, לשתוק לפעמים, בחינת: שתוק כך עלה במחשבה, כנ"ל. כי על ידי שזוכה להעמיד תלמידים הרבה, על ידי זה הוא זוכה להשיג את המקיפים, דהיינו שמשיג ומבין מה שלא היה יכול להשיג מתחילה, על כן הוא צריך לעשות סייג לדבריו ולשתוק לפעמים, כדי שלא יכנוס במקיפים שהם למעלה מהזמן, שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתירוצים שיש שם כנ"ל:

 

ואלו השני בחינות של דרי מעלה ודרי מטה, דהיינו השגה של בחינת מה והשגה של בחינת מלא כל הארץ כבודו, הם בחינת השגה של בחינת בן והשגה של בחינת תלמיד, כי אף על פי שבן ותלמיד כולו חד כנ"ל, כי הכן הוא גם כן תלמיד, כנ"ל, והתלמיד הוא גם כן בחינת בן, כי נחשב כאילו עשאו כנ"ל, אף על פי כן, יש הפרש בין בן לתלמיד, כי הבן שהוא תלמיד הוא במעלה יתירה מתלמיד לבד, כי הבן הוא כולו נמשך מן האב, מראשו עד רגלו, ואין בו שום שערה שאינה נמשכת ממוח האב, על כן בחינת ההשגה של הבן גדולה יותר במעלה מהשגה של בחינת התלמיד.