הקליפה והפרי – פרשת השבוע תולדות

פרשת השבוע תולדות - פרשיות אלו עוסקות בבירור הטוב מן הרע והוא, ברירת נח מבני דורו, אברהם מבני דורו, יצחק מישמעאל ויעקב מעשו. זו מלחמה בין הקדושה והטומאה, מלחמת היכלי התמורות...

4 דק' קריאה

הרב שמואל שטרן

פורסם בתאריך 25.12.07

פרשת תולדות
 
 
פרשיות אלו עוסקות בבירור הטוב מן הרע והוא, ברירת נח מבני דורו, אברהם מבני דורו, יצחק מישמעאל ויעקב מעשו. זו מלחמה בין הקדושה והטומאה, מלחמת היכלי התמורות, מלחמת החיצוניות בפנימיות.
 
תפקידה האמיתי של החיצוניות הוא לשרת את הפנימיות, אבל כשהחיצוניות לוקחת מלכות לעצמה כביטוי חז"ל: "מלכותא בלא תגא" (פירוש: מלכות בלא כתר) – מתגבר השקר בעולם והאמת נעלמת.
 
החיצוניות – הקליפה – תפקידה לשמור על הפרי, אולם כאשר הקליפה מנסה למלוך בעצמה ולהראות שיש לה חיים בפני עצמם ואינה צריכה לקבל את חיותה מן הפרי, אזי השקר ואחיזת הנחש מתגבר בעולם.
 
בטבע הדברים "הקליפה קודמת לפרי", וזה: עשו שיצא לפני יעקב. תפקידו האמיתי של עשו הוא לשרת את יעקב. "עשו" מלשון "עשוי" – עשייה גשמית, ותפקיד הגשמיות לשרת את הרוחניות.
 
יעקב איש תם יושב אהלים – הוא אישיות רוחנית. עשו – איש שדה, הוא אדם גשמי ותפקידו לשרת את יעקב כדי שיעקב יוכל לשבת באהלה של תורה. לכן רצה יצחק לברך את עשו כדי להמשיך לו שפע גשמי ובזה יוכל לשרת את יעקב, כי זה תפקידו האמיתי של עשו – איש העשייה.
 
אולם רבקה הבינה שאם עשו יקבל את הברכות הגשמיות דבר זה לא ייתן מאומה ליעקב, כי אז תתבטל ח"ו התורה. לכן 'לבש' יעקב את ידי עשו הגשמיות כדי לקבל את הברכות על הפרנסה, וזהו: "הקול קול יעקב" – קול התורה. "והידיים ידי עשו" – הפרנסה. ומזה נשתלשלה החלוקה בעם ישראל – יששכר וזבולון לומדי תורה ותומכיהם. ובאופן הזה נעשתה הגשמיות משרת לפנימיות ולא להיפך ח"ו.
 
כאשר אנו לא יודעים את היחס הנכון של הגשמיות מול הרוחניות, דבר זה נקרא "היכלי התמורות", כלומר, שמחשיבים את הגשמיות יותר מערכה האמיתי ואילו את הרוחניות האמיתית משפילים מערכה, ואז השקר והחיצוניות גוברים על האמת והפנימיות.
 
העירוב הזה של טוב ורע, עירוב החיצוניות בפנימיות, נקרא קליפת "נגה" מלשון אור נוגה, שבו מעורבים אור וחושך עץ-הדעת-טוב-ורע, וצריך לברר ולהוציא את הטוב מן הרע, את האור מן החושך. וזה עיקר עבודתנו בתורה ומצוות, לברר את קליפת "נגה" ולגלות בה את הטוב ולהכניע את הרע, כי על ידי זה ניצולים מהיכלי התמורות, שהם הבלבולים והמבוכות שיש לאדם, משום שנדמה לו שהטוב רע ואילו הרע טוב, שהאמת שקר והשקר אמת, שהאור חושך והחושך אור.
 
על ידי תורה ותפילה בכוח ניצולים מהיכלי התמורות הנ"ל, כי בכוח התורה מתברר הדימיון הרע (כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה כה) ויוצא לאור הדימיון של הקדושה, ובכוח התפילה זוכים לעזרה מן השמים כדי להינצל מהבלבולים והמבוכות הנ"ל.
 
עשו ויעקב הם בבחינת החכם ותם שבסיפורי מעשיות, כי התם ניצל מן הדימיונות הרעים בכוח אמונתו הפשוטה ותמימותו ועוסק במלאכתו בנאמנות, ודרכו ששמח בכל דבר בפשיטות ובתמימות ללא חוכמות. מה שאין כן החכם, החי ללא חשבון אמיתי ומחפש את החיצוניות, שהן החוכמות החיצוניות, ולכן גם נמצא כל הזמן בהיכלי התמורות ועובר ממקצוע אחד למקצוע אחר, מעבודה לעבודה ואף פעם אינו מרוצה. מדוע? משום שכוח הדימיון והיצר הרע מראים לו תמיד שהדבר שעושה אינו מספיק טוב וצריך לחפש דבר יותר טוב, כי לחכם שנופל בחוכמות אין בירור אמיתי מהו הטוב האמיתי, ושהטוב האמיתי נמצא בעצם בתוכו והוא אור האמת והאלוקות, אור הנשמה המאיר בכל אחד ואחד.
 
ובאמת, כדי להינצל מהיכלי התמורות צריכים להיות דבוקים באור של השם יתברך ולא בחוכמות השכל הטבעיות והאנושיות, כי השכל והחוכמה האמיתיים מחוברים להשם יתברך. לכן החכם נמצא בהיכלי התמורות וברע שבקליפת נגה, והוא עמלק היוצא מעשו שמחשבותיו רעות, כמו שכתוב: "כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום (סופי תיבות – עמלק).
 
ומי שיכול להוציא אותנו מהיכלי התמורות ולתת לנו את דעת הטוב האמיתית, ועל ידי זה נינצל מקליפת נגה ומהיכלי התמורות ונכניע את המדמה הרע, זהו הצדיק שמברר בכל עת ובכל זמן את האמת מן השקר, כי הוא הצדיק מברר את הטוב מן הרע לגמרי, וכשאנו זוכים להדבק בו ובעצותיו מתוך אמונת חכמים וביטול, אז אנו ניצולים מהיכלי התמורות ודבקים בטוב הנצחי, ועל ידי זה מתגבר כוחו של יעקב, איש תם, בעולם ומכניע את הרע שהוא עשו, שהוא זוהמת הנחש ההולך אחר החוכמות החיצוניות. וכשמכניעים אותו מתגברת חוכמת האמת בעולם מתוך פשיטות ותמימות.
 
היבט נוסף על הפרשה:
 
יעקב איש תם יושב אהלים ולעומתו, עשו איש ציד.
 
יעקב, מלשון עקב, מכניע את עשו ויורש את מקומו כבכור, לכן קורא לו המלאך של עשו בשם ישראל – אותיות "לי ראש", משום שיעקב עולה מבחינת 'עקב' לבחינת 'ראש' כאשר הוא קונה את הבכורה ולוקח את הברכות.
 
רבי נתן כותב (ליקוטי הלכות, הלכות מנחה ז-פ"ט), שיעקב תפס בעקב של עשו ועל ידי זה לקח ממנו את הנשמות הנפולות, שהן בחינת עקב. וכידוע, בגלל סיבה זו חזר יעקב אחר הפנים הקטנים להצילם מידיו של עשו, שהן הנשמות הנידחות, בחינת עקב הדורות האחרונים, עקבתא דמשיחא, ויעקב עוסק בתיקונן מיום היוולדו. לכן תופס כבר אז בעקב עשו כדי שלא ידח ממנו נדח וכדי שעשו לא יקח לחלקו את אותן הנשמות הנפולות שיהיו בדור עקבתא דמשיחא.
 
מדבר זה אנו מקבלים חיזוק נפלא והוא, שצדיקי האמת דואגים לנו תמיד שלא ידח ממנו נדח, ואפילו כשמדובר בנשמות הנפולות ביותר.
 
לכן תיקן יעקב את תפילת ערבית דווקא בחשיכה, שאז זהו זמן אחיזת הקליפות, ולכן צריך לתקן תפילה שהיא בחינת תפילת רשות ולא תפילת חובה, כי עיקר התפילה היא בלב. ועל כן, כאשר התפילה היא רשות, כלומר שהלב נודב את התפילה, אזי פועלים יותר, כי בזמן החשיכה צריכים תפילה שבאה מעומקא דליבא (מעומק הלב) כדי לצאת מן החושך והאפילה, וזהו הדבר אותו תיקן יעקב אבינו.
 
זהו עניין ההתבודדות, שהיא תפילה הבאה מעומקא דליבא. לכן כשאדם מתפלל ומשיח שיחו בינו לבין קונו בהתבודדות רק אז הוא מצליח לפעול בבחינת תפילת הרשות שתיקן יעקב, שעל ידה זוכות לצאת כל הנשמות הנדחות מן החושך והאפילה. לכן, דווקא על ידי ההתבודדות זוכים לצאת מן החשיכה והאפילה.
 
אשרי מי שיאחז בזה תמיד, דהיינו להתבודד ולפרש שיחתו בינו לבין קונו, ובזכות זה ועל ידי ההתמדה בזה יצאו כל הנשמות הנדחות מן החושך והאפילה, ומכוח ההתבודדות יחזרו כל עם ישראל בתשובה במהרה בימינו אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. שולי

א' כסלו התשע"ח

11/19/2017

תשובה לאייל

אם הבנתי נכון עשו אמור להיות קליפה ליעקב והוא החשיב עצמו לפרי לעיקר זאת אומרת הוא התחפש למלבוש יעקב כמו שרואים שרימה את אביו יצחק בשאלות כאילו הוא הצדיק הגדול ואז בא יעקב והראה לאביו מה שבאמת אמור להיות שעשיו הוא הלבוש החיצוני שלו ובאמת העיקר זה יעקב שהוא פנימי לו .(ובאמת אפשר להכניס את זה במילים הקול קול יעקב שזה העיקר והידיים שהם החיצוניות של האדם של עשיו)

2. שולי

א' כסלו התשע"ח

11/19/2017

אם הבנתי נכון עשו אמור להיות קליפה ליעקב והוא החשיב עצמו לפרי לעיקר זאת אומרת הוא התחפש למלבוש יעקב כמו שרואים שרימה את אביו יצחק בשאלות כאילו הוא הצדיק הגדול ואז בא יעקב והראה לאביו מה שבאמת אמור להיות שעשיו הוא הלבוש החיצוני שלו ובאמת העיקר זה יעקב שהוא פנימי לו .(ובאמת אפשר להכניס את זה במילים הקול קול יעקב שזה העיקר והידיים שהם החיצוניות של האדם של עשיו)

3. אייל

כ"ט חשון התש"ע

11/16/2009

קשה לי להבין את יעקוב שלום הצלחתי להבין מניתוח הפרשה את הצורך בברור הקליפות,והוצאת הטפל מהעיקר,מיגור הרע מן הטוב,אבל היה קשה לי להבין את מעשה יעקוב שהיה צריך 'להתחפש' לעישיו כדי לקבל ברכה מיצחק,המעשה לשעצמו אינו תמים בכלל ומעלה בי תמיה על כך שניראה כאילו יעקוב סר מדרך הישר כדי ליזכות בברכה,וזה עומד בניגוד לדרכי היושר והאמת עליה מבוססת התורה,שכן כתוב בתפילה 'אלוקים לא ימנע טוב להולכים בתמים',לכן קשה היה לי להבין את התנהגותו של יצחק,יכול להיות שהדברים מורכבים יותר מרמת הפשט,בכול אופן אשמח לקבל הסבר(אם אפשר) לסתירה.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

פרשת השבוע וישלח - העולמות כולם נבראו באופן של אורות וכלים. אור - הוא המהות והתוכן הפנימי של הדברים. הכלים – הם החיצוניות העוטפת את הפנימיות...

Featured Products