בקשה על תנאי

 

 

תפילה והתבודדות – עניינם יצירת קשר אישי עם בורא עולם באמצעות פנייתנו ושיחה איתו.

 

משום כך, בעצם, כל מה שאנו אומרים לפניו נחשב להתבודדות ומקרב את נפשנו לאורו. בין בקשת ישועה כזו או אחרת, בין הודיה על הטוב שנתן ובין סיפור דברים פשוט שבו אנו משתפים את בוראנו במחשבותינו וברגשותינו.

 

מכל סוגי הפניה והשיחה, המוכר והמצוי ביותר הוא סוג הבקשה.

 

כמה נפלא. עומד לו נברא, חסר עצה, זקוק לישועה, ומודה, בעצם פנייתו, כי יש מי שבידו להשלים חסרונו.

 

מה, בעצם, מבקשים?

 

כל מה שחסר לנו. ובזה כלולים עניינים רבים.

 

יש דברים שבחסרונם אנו חשים בחריפות, ולכן גם מרבים להתפלל עליהם – פרנסה, עבודה מסויימת, מקום מגורים מסויים, בן זוג לחיים שנראה לנו מתאים, בריאות וכדומה.

 

כל ההצטרכויות הללו, הצטרכויות גשמיות הן. ולנו נדמה כי לזה אנו זקוקים, אבל מבחינת התכלית האמיתית של חיינו, אותה יודע רק בוראנו, יתכן מאוד שמשהו שאנו רוצים בו – יכול להזיק לנו.

 

"יש עושר שמור לבעליו לרעתו", לימד החכם באדם, יתכן שיותר נעים להיות עשיר ובעל אמצעים, אבל העושר בהחלט יכול להזיק לאדם, לפתח בו מידות רעות כגאווה ואנוכיות, התנשאות ואכזריות. הכסף עלול להטריד את ימיו בריבוי דאגה ועסק שלא יותירו לו רגע לחשוב על אודות תכליתו הנצחית או לעסוק בדבר שבקדושה. הנה כי כן, דבר שיראה לאדם כטובתו עשוי בהחלט לעמוד לו לרועץ.

 

חפץ האדם לגור דווקא בעיר מסויימת. לפי ראות עיניו זהו הטוב ביותר עבורו, אולם הלא רבים הם שדווקא בשינוי מקום נהפך עליהם הגלגל לרעה. מי יודע איזה שכנים יהיו לי? אילו נסיונות אעבור במקום החדש ואיזה דברים יטרידו את מוחי. אולי מה שנדמה לי כטוב באמת הוא רע לי?

 

רוצה האדם להינשא דווקא לפלוני או לפלונית. לפי ראות עיניו שזהו הרצוי והטוב, אולם מי יודע איך יתגלגלו פני הדברים, ואיך יהיו החיים בפועל לצידו של זה? הלא לא פעם ולא פעמיים פגשנו אנשים שמצטערים צער רב על טעות שעשו בבחירת בן זוגם, מפני שהלה מירר את חייהם והצֵר להם, או שפשוט לא התאים להם.

 

בכל הרצונות הגשמיים שלנו נראה כי טובים הם, אך אין לנו ודאות גמורה, צריכה להעשות הבקשה על תנאי:

 

"ריבונו של עולם, לא הבנתי ובראות עיני נדמה לי שבית פלוני/ אישה פלונית/ מקום מגורים פלוני/ טובים הם ואני חפץ להשיגם, ואתה בוראי, יודע תעלומות לבדך, רק אתה יודע מה טוב לי באמת ומה רע, מה יוביל אותי אל תכליתי האמיתית ואל תיקוני ומה ירחיק אותי מהם, חלילה, על כן בקשתי, אם אכן טוב לי הדבר הזה ו"טוב אחרית דבר מראשיתו", תעזור לי שאזכה באותו בית פלוני/ אישה פלונית וכו’. אך אם עיני, עיני בשר ודם, מטעות אותי, ובית זה/ אישה זו/ בעל זה וכו’, עשויים לבוא לרעתי ולהרחיק אותי מהטוב האמיתי השייך לי, אנא פקח והאר את עיני, שלא יצא הדבר לפועל, ומה שנדמה לי כטובתי ובאמת הוא רעתי, הצל אותי ממנו והרחק אותו מעלי, וזמן לי את מה ששייך ונוגע אלי באמת, אשר יקרב אותי לתכליתי הנצחית באמת".

 

כללו של דבר – בעניינים שאין לנו ודאות גמורה כי טובים הם לנו, לא להתעקש! לתת מקום גם בתפילה לאפשרות של טעות, ולבקש מה’ עצה והדרכה, מתוך אמון בחסדו הגדול, ומתוך ענווה והכרת הבנתנו המוגבלת.

 

אפילו בעבודת הקודש – אין לבקש ולהצליח דווקא בדבר מסויים שאינו מוטל עלי בהכרח (לגמור ללמוד את כל הש"ס במשך שנה, לפזר הון לצדקה וכו’) גם בזה יש סכנה ואסור להתעקש, כי מי קבע בודאות, שדווקא עבודה זו מבקש ה’ ממני? לכן גם כאן כדאי ורצוי להתפלל.

 

אומנם ישנם דברים שהם רצון ה’ מאיתנו בלי שום ספק כלל, ועליהם מוטל עלינו לבקש ולבקש, עד כלות, עד שנענה וה’ יסייע בעדנו. להימנע מחטא ועוון – זוהי חובה תמידית החלה על כולנו. ועל כן על הימנעות מעשיית רע, אפילו אם אנו מורגלים בו חלילה, אפשר וצריך לצעוק ולצעוק:

 

"ריבונו של עולם, ציווית בתורתך הקדושה שלא לכעוס וגינית את מידת הכעס, רחם עלי וזכני שלא אטרוף נפשי באפי ולא אכעוס עוד לעולם, רק אקבל באהבה ובאמונה כל מה שיעשה נגד רצוני, ביודעי כי כל מאורעותי – ממך הם באים, ולטובתי הם נעשים, לטובת נפשי…"

 

ואם הזכרנו תפילות להינצל מן החטא, הבה נתבונן ברשימת הבקשות הרוחניות, הלא הן ההצטרכויות האמיתייות שאנו זקוקים להן באופן נואש ממש:

 

שמחה והתחזקות, חיות והתחדשות, כח ועוצמה להתגבר על הרע ולקנות את הטוב, אמונה בה’ ובהשגחתו על כל ברואיו, ברצונו להיטיב לנו, אמונה בעצמנו ובטוב שיש בנו, בתקווה שאנו זקוקים לה כל כך.

 

ומעל לכל – בקשת נחמה, עידוד, סיוע, בקשת עצה והדרכה בכל צעד ושעל, שה’ יהיה איתנו, שיוביל אותנו, שישמור אותנו, את כל בני ביתינו ואת כל אשר לנו. ויתן לנו לחוש את קירבתו ואהבתו, שיתן לנו מחשבות טובות, רצונות קדושים, דיבורים טהורים, מעשים הגונים, ושיצמחו רק פירות טובים וקדושים מכל מה שאנו עושים.

 

טוב וחשוב, כמו כן, להתפלל על כל הקרובים לנו ועל כל צרכיהם ("צריך אדם להתפלל על זרעו ועל כל הבאים אחריו", כותב רבי נחמן, ספר המידות). במידה רבה זוהי גמילות חסדים שאין לה אח ורע, לייצר בתפילותינו מלאכי שמירה והגנה על כל היקרים לנו. לפתוח "תוכנית חיסכון" רוחנית, לתרום כל יום חמש דקות של תפילה עבור כל אחד, למשל, והנה כבר תוך שנה יעמדו לזכותו בחסכון קדוש זה קרוב ל – 30 שעות תפילה! וכבר אמרו חז"ל: "תפילה – עושה הכל".

 

ולא רק על הקרובים, גם על הרחוקים שומה עלינו להתפלל שכן מי יבקש רחמים עליהם אם לא אנו? "מי שמתפלל על ישראל", מלמד רבי נחמן, "הקב"ה מכפר לו על כל עוונותיו" (ספר המידות). בפרט בדור הרה גורל זה, שכלל ישראל, בכל המובנים, זקוקים מאוד לרחמים גדולים.

 

כמובן שבכלל בקשה היא בקשת הסליחה מאת ה’ על הדברים בהם שגינו ומעדנו ועשינו הרע, היום, השבוע, החודש או בכל השנה האחרונה. זוהי מצוות התשובה – להודות בפני ה’ על חטאינו ושגיאותינו, לבקש ממנו סליחה, להתחרט על הרע, ולקבל על עצמנו להיות טובים מעתה. גם על העתיד חשוב להתפלל – לבקש את עזרתו יתברך להבא, שלא נחטא עוד.

 

גם אם הרבינו לבקש סליחה ושוב מעדנו – מצוות התשובה עומדת בעינה, וגם את זה מן הראוי לפרש לפני הקב"ה:

 

"ריבונו של עולם, אני ממש מתבייש לשוב לבקש סליחה על מה שחטאתי שוב ושוב, וממש מרגיש שאני עושה צחוק מעצמי, ומי ערב לי שלא אחטא שוב? אבל אני בא לקיים בתמימות עצת צדיקיך ומבקש ממך שוב ושוב שתסלח לי, כי לא התכוונתי להכעיס אותך, רק שתאוותי והרגלי הרעים שבו והתגברו עלי, וצר לי מאוד על כך, רק תן לי כח מעתה שלא אחטא עוד ולא אכעיסך".

 

("בית ספר" נפלא לשיחות והתבודדות לפני ה’ על כל הנושאים שבעולם נמצא ב"ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן בפקודת רבנו רבי נחמן מברסלב).

 

עוד עצה לבקשות – להיעזר במימד הזמן, להתבונן על היום, השבוע והחודש העתידים לבוא ולבקש עזרה וסיוע על כל העתיד להתרחש בהם.

 

החלטה חשובה עומדת בפנינו? נבקש עצה להחליט נכון. שינוי עומד על הפרק? מעבר דירה? נישואין? שמחה אחרת? – נתפלל שילך הכל כשורה ונבקש בפרטי פרטים על כל צדדי העניין שילכו כשורה ויצמיחו טוב כרצון ה’.

 

עוברים דירה? שלא ישבר ולא יגנב ולא יאבד דבר מחפצינו, שילך הכל כשורה, שכל דבר ימצא את מקומו בשלום, שיהיו לנו שכנים טובים ומסבירי פנים שנדור עמם באהבה ובשלום וכו’…

 

חודש חדש בפתח? – נבקש "להתחבר" אליו כראוי ולפעול בו כיהודים. אם נכנס אדר – שנרבה בשמחה, אם נכנס אלול – שנעסוק בהתבוננות ובתשובה. אם חג קרב – שנזכה לקיים את מצוותיו בדקדוק, בשמחה ובאהבה, שנזכה לאורו הרוחני והשפעותיו הקדושות.

 

רבי נתן פגש פעם ביהודי שאמר לו: אינך יודע איזה טעם (רוחני) טועמים בסוכה כשעמלים כל היום לבנותה". נענה רבי נתן ואמר: "ואיזה טעם טועמים בסוכה כשמבקשים מה’ כל היום "הטעימני טעם סוכה"?

 

כדי לבקש את הרצוי והראוי בעיני ה’ בכל מצב, בהכרח עלינו לעסוק בתורתו הקדושה, שאם לא כן, מאין נדע מה לבקש?

 

העוסק בהלכות סוכה, למשל, ובדברי הצדיקים אודות מעלתה, בודאי יוכל להרחיב תפילתו לאין שיעור, לזכות לקיים המצווה כהלכתה, ולזכות לכל השפע המיוחד, הדעת וההבנות השייכות לסוכה דווקא, וכך לגבי כל עניין ותחום בחיינו…

 

(מתוך "השראה" מאת הרב ארז משה דורון, ובאתר "לב הדברים").