יש רק דרך אחת לקבל את המציאות
כשאדם נופל לעצבות וכעס ומוחו מצומצם, אין הוא מבחין אפילו בפתרונות הפשוטים הנמצאים מתחת לאפו ממש, קל וחומר במציאת פתרונות מורכבים יותר...
כשאדם נופל לעצבות וכעס ומוחו מצומצם, אין
הוא מבחין אפילו בפתרונות הפשוטים הנמצאים
מתחת לאפו ממש, קל וחומר במציאת פתרונות
מורכבים יותר.
כל אחד נתקל במהלך חייו במצבים, נסיונות וחסרונות שאין בידו לשנותם תיכף ומיד. הן בדברים כלליים, כגון – זיווגו, ילדיו, פרנסתו, בריאותו, יראת השמים שלו, לימודו, כוחותיו, כשרונותיו, מידותיו וכיוצא בזה עניינים המצריכים זמן עבודה והתפתחויות מורכבות, והן במקרים פרטיים ויומיומיים – כגון, שילדיו אינם שומעים בקולו, או שאשתו רבה עמו, או שאינו מצליח לקום בזמן, ועוד נסיונות רבים שבהם הוא רואה שאין לו שום שליטה על המציאות שלו, כי ככה השם רוצה לעת עתה.
עיקר בחירתו של האדם במצבים אלו היא האם הוא יקבל אותם בשמחה או לא, כמו שמובן מהמעשה הבא:
מעשה שפנה תלמיד אל הרב בשאלה: "הנה כל העתידות גלויות הן אצל הקדוש ברוך הוא, ויודע הוא מה יהיו מעשיי ומעשיו של כל אדם בעולם, אם כן כיצד יש בחירה, אם הכל כבר צפוי?"
ענה לו הרב: "שאלה טובה שאלת ובעזרת השם תקבל תשובה לשאלתך". לפנות ערב יצא הרב מן הבית וציוה לתלמידו להתלוות אליו לטיול. הם עלו לעגלה, והרב הורה לעגלון לנסוע לביתו של גרשון הנפח. כאשר הגיעו לביתו, יצא לקראתם במאור פנים צעיר חסון ובעל קומה, והזמינם לרדת מהעגלה ולשתות תה חם.
לאחר ששתו ונחו, שאל אותו הרב בחיוך: "נו, מה שלומך גרשון? איך הולך עם הברזלים?"
חייך גרשון הנפח ואמר בשמחה: "ברוך השם! עדיין לא התייאשתי מלימוד הגמרא, אבל לעת עתה חזקה עלי מצוות אבי לעסוק במלאכה לפרנסתי, ואני שמח שיש לי הזכות לפרנס כמה תלמידי חכמים במעשרות שלי. בינתיים קבעתי לי חברותא בשעות הערב ואני ממשיך להעתיר בתפילות יום יום לקדוש ברוך הוא שיזכה גם אותי לשבת באהלה של תורה. גם ממלאכתי יש לי נחת רוח, בא ואראה לך כלים נפלאים שעשיתי במו ידי, לא תאמין שהיו מתחילה חתיכות ברזל מגושמות".
לאחר שעזבו את ביתו של גרשון הנפח, אמר הרב לתלמידו: "ראה את הנפח שלנו כמה הוא שמח בחלקו, אשרי לו! נשוב אליו עוד כמה ימים ונראה מה יש לו לומר לנו עוד…"
לאחר פרק זמן ציוה שוב הרב לתלמידו להתלוות אליו לביתו של גרשון הנפח. הפעם הזאת, במקום שיקבל אותם בחיוך, ראו אותו עומד בתוך הנפחי-ה, אוחז מוט גדול של ברזל בידו ופניו מביעות מרירות וכעס. ירד הרב מן העגלה, ניגש אל הנפח ושאל אותו: "גרשון מה קרה? מה מטריד אותך?"
ענה לו הנפח במרירות: "רבי, בימים האחרונים אני שואל את עצמי, עד מתי אהיה טורח ומתענה בעבדות המפרכת הזאת? האם מילדות ועד זקנה אצטרך להיות משועבד לעבודת הפרך הזאת בלי מנוח לעצמותי הכואבות? חברי יושבים להם עכשיו על ספסל בית המדרש ומתענגים בלימוד הגמרא הקדושה, ואני זרוק כאן בצריף טחוב, ונושם עשן של פחם מינרלי…". ניחם אותו הרב ודיבר על ליבו, עד שעודדו, והם הלכו לדרכם.
כאשר חזרו למקומם, אמר הרב לתלמידו:
"עתה קיבלת תשובה לשאלתך. בפעם הקודמת שהיינו אצל גרשון הוא היה שמח במלאכתו. ואף על פי שבאמת רצונו גדול לעסוק בתורה, הוא הבין שעליו להתפלל על כך ובינתיים לשמוח במציאות שלו. ואילו הפעם הזאת הוא התלונן והתמרמר על חלקו. וזו התשובה לשאלתך. השם יתברך צופה ויודע את התיקון של כל אחד ואחד ובהרבה מקרים אין הוא מניח לאדם את הבחירה לשנות את עצם המציאות הנוכחית שלו, כמו גרשון, שלעת עתה צריך לעסוק במלאכת הנפחות. אולם כיצד יקבל את המציאות שלו ואת ההשגחה שיש עליו, אם בשמחה או לא – על זה בודאי יש לאדם בחירה בכל רגע ורגע.
"בפעם הקודמת גרשון בחר נכון. הוא היה בשמחה ועשה מה שצריך לעשות, להתפלל ולבקש מהשם יתברך שיזכה אותו להיות מחובשי בית המדרש, ואילו הפעם הזאת הוא טעה ובחר שלא לקבל את המציאות שלו בשמחה. שמה תאמר שקשה עליו המלאכה? אמת, אבל מאחר ואין לו אפשרות לשנות את זה תיכף ומיד, לכן עליו לשמוח בחלקו ולהתפלל על זה. אם יתמיד להתפלל בכל יום אזי קרוב לודאי שהשם יתברך ישנה את המציאות שלו ויניח לו לעסוק בתורה".
אדם צריך לקבל בשמחה את המציאות שלו. כל מציאות שתהיה בלי יוצא מן הכלל! אפילו שלא הולך לו בחיים בכלל – כי זאת המציאות! וכל תגובה של עצבות לא תועיל לשנותה. אדרבה, רק אם יקבלה בשמחה יוכל לנקוט בצעדים הנכונים היכולים לשנות את מצבו.
כאשר אדם שמח מוחו משוחרר ובקלות יוכל לעשות כל פעולה הנדרשת לפתרון הבעיה שלו, הן פעולות ופתרונות מעשיים שעל ידי שמחתו ומוחו המשוחרר והפתוח יוכל למצוא אותם, והן פעולות עמוקות יותר כגון תפילה, חשבון נפש, תשובה וכד’, שאי אפשר לעשותן אלא אם כן ליבו שמח ומוחו מפוקח ומשוחרר. אולם כאשר אדם נופל לעצבות וכעס ומוחו מצומצם, אין הוא מבחין אפילו בפתרונות הפשוטים הנמצאים מתחת לאפו ממש, קל וחומר במציאת פתרונות מורכבים יותר, וכל שכן שאינו יכול להתפלל ולעשות תשובה וחשבון נפש.
החיים יפים מאוד ופשוטים מאוד כאשר לאדם יש אמונה והוא מקבל את המציאות שלו בשמחה. אין שום סיבה ללחץ, לכעס או לעצבות חלילה, כי הכל לטובה, וכל חסרון שיש לך הוא רק בשביל להראות לך על מה להתפלל ולהתקרב על ידי זה להשם יתברך. היסורים הבאים על האדם באים בשביל לרמז לו שהוא צריך להתפלל. לפי סוג היסורים יכול הוא להבין מה הוא צריך לתקן, ולפי עוצמת היסורים הוא יודע כמה תפילה נדרשת ממנו, האם מעט או הרבה.
לדוגמא: אדם רווק, שמחפש את בת זוגו ורוצה כבר להקים בית בישראל. במשך זמן ההמתנה שיעבור עד שימצא את בת זוגו (מתי שהשם ירצה) עיקר הבחירה שלו היא האם הוא מקבל את המציאות שלו – שהוא רווק – בשמחה או לא, חס ושלום. האדם המאמין מבין שכרגע השם רוצה שהוא יהיה רווק. הוא שמח מאוד, ואין לו שום בלבולים. הוא רק מתפלל על מה שחסר לו ומנצל את כוח הבחירה שלו על הצד הטוב ביותר, כי על ידי התפילה יפתחו לו שערים שנעלמו ממנו עד עתה.
אפילו מי שיש לו עיכוב גדול, אם יזכה להאריך בתפילה כפי מה שרוצים בשמים, יזכה לזיווגו, כמו שאמר רבי חנינא (ברכות לב): כל המאריך בתפילה אין תפילתו חוזרת ריקם! וממילא בינתיים הוא לא מבזבז את זמנו היקר במרות שחורות ודכאונות, ואינו מתבטל מעבודה, לימוד, תפילה ועוד דברים טובים שיש בידו לעשותם, וכך יש לו גם כח להתפלל ולהמתין לישועת השם. ורק הוא נקרא אדם נורמלי, כי כל התנגדות למציאות, כעס ועצבות הם בכלל חולי הנפש, התנהגות בלתי נורמלית לחלוטין המובילה לבלבולים גדולים ונפילות עמוקות ובודאי אינה מקדמת את הפתרון של הבעיה שלו. וכן הוא בכל עניין ועניין, פרנסה, בריאות, ילדים וכו’.
כל זה סובב גם על מקרים יומיומיים, כגון, כשהגעת הביתה אחרי העבודה וילדיך לא שומעים בקולך, תדע שהנסיון שלך הוא אם לקבל את זה בשמחה או לא, ותתחזק להיות בשמחה שזה הדבר היחיד שיועיל לך בכל הבחינות. חבל מאוד יהיה אם תנסה לשנות את המצב על ידי שתגער בהם או תכעס וכיוצא בזה השתדלויות של ‘כוחי ועוצם ידי’, כי כל פעולה כזאת רק תביא להחמרת המצב והיסורים יגדלו יותר ויותר ר"ל.
רק כאשר האדם מקבל את המציאות שלו – שהיא ההשגחה שעליו – בשמחה, ומבין שהכל מאיתו יתברך ולטובתו, אזי הוא יכול לחשוב בצלילות ולעשות את המעשה הנכון, וגם כאשר ישנם יסורים מתמשכים הוא מתפלל, עושה תשובה וכד’ עד שמשמים מחליטים לשחרר אותו מיסוריו, ואז יראה בחוש איך העניינים מסתדרים לו מצויין עם השתדלות מועטת, כגון שיזמנו לו מן השמים ויאמר את המילים הנכונות או אפילו בלא שום מילה – הכל יסתדר לו כרצונו, כמו שאמרו חז"ל: ‘עשה רצונך כרצונו, בשביל שיעשה רצונו כרצונך’, דהיינו שתיכף שאדם מקשר עצמו אל האמונה ומתבטל אל ההשגחה שעליו ומקבל את רצון השם, מיד השם עושה רצונו ומסדר לו את כל החיים יותר טוב ויפה ממה שהוא חשב שאפשר.
השם יתברך יחזק את כל אחד ואחת מאיתנו לקבל את המציאות בשמחה ובאמונה, ועל ידי זה נזכה שיומשכו עלינו ועל כל עם ישראל רחמים גדולים וישועות נפלאות, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור