ושמחת בחגך – השמחה שעושה פלאים!
סוכות מגיע, אוכלים בסוכה, צפוף, לא נוח, ישנים מחוץ לבית.... והתורה מצווה עלינו "ושמחת בחגך", למה? בסוכות הקרוב אתם תחליטו: "ושמחת בחגך" או "וסבלת בחגך"!
חג הסוכות הוא חג שכולו שמחה, שהרי עיקר הציווי שנכתב בתורה (דברים טז יד): “ושמחת בחגך” נאמר על חג הסוכות, ומאחר וחג זה בא מיד לאחר עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים שבהם נמחלו לאדם כל עוונותיו, אם כן מובן שאפשר לצוות על האדם להיות אך שמח וטוב לב מאחר והוא עתה נקי ומשוחרר מעול העוונות.
בזמן שבית המקדש היה קיים היתה נוהגת במקדש “שמחת בית השואבה”, בכל לילה מלילות חול המועד, ואמרו חז”ל, שמי שלא ראה שמחת זו לא ראה שמחה מימיו. ולמה נקראה “שמחת בית השואבה“? על שם שאיבת המים ממעין השילוח לנסכם על המזבח, כמו שכתוב (ישעיה יב): “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה”. ומי השילוח נקראים ‘מעין הישועה’ לפי שעליו היו מושחים את המלכים מבית דוד ועל ידם באה ישועה לישראל.
ולא שאיבת מים בלבד היתה שם, אלא כל מי שזכה לראות שמחה זו היה שואב משם שמחה, ישע ופדות לנפשו מכל מצוקותיה. ואמרו בירושלמי: ‘בית השואבה’ – שמשם שואבים רוח הקֹּדשׁ’. ואמרו שם עוד: ‘יונה בן אמתי מעולי רגלים היה, ונכנס לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקֹּדשׁ (ונעשה נביא לשמים). ללמדך שאין רוח הקֹּדשׁ שורה אלא על לב שמח’. (ספר התודעה)
גם עתה אנו מושכים שמחה משמחת בית השואבה שהיתה במקדש, וכל מי שבא לירושלים יכול לחוש שמחה זאת בחגיגות של “שמחת בית השואבה” הנמשכות אל תוך הלילה בשמחה וריקודים, לכן כדאי מאוד בימים אלו לעלות לירושלים, הן על מנת לבקר בכותל המערבי לקבל את פני הרגל, והן להשתתף בשמחת בית השואבה.
צל האמונה
מצוות סוכה היא מצוה מיוחדת במינה בכך שהאדם מקיים אותה עם כל הגוף, שהרי נכנס כל גופו בתוך הסוכה, מה שאין כן בשאר מצוות התורה שהן כל אחת ואחת כנגד איבר מסוים. ומכיון שמצוות סוכה כוללת את כל גופו של האדם, לכן כאשר האדם יושב בסוכה הוא ממשיך הארה והשפעה טובה וברכה ורפואה לכל רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו.
הזוהר קורא לסוכה “צלא דמהימנותא” שפירושו “צל האמונה”. כאשר האדם יושב בסוכה הוא יושב בצל האמונה, ועל ידי זה מאיר בו אור האמונה. לכן הסוכה היא סגולה לבנים, כי “בנים” בגימטריה “אמונה”.
ואכן יש דמיון רב בין הסוכה לאמונה, שכמו שהסוכה היא מצוה כללית הכוללת את כל האיברים, כמו כן האמונה היא מצוה כללית הכוללת את כל האיברים. וכמו שהסוכה היא מקיפה ומסבבת את האדם, כך האמונה מקיפה ומסבבת את האדם, כמו שכתוב (תהלים פט): “וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ”, ועוד שבסוכה מאיר האור של שבעת הרועים – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד – שהם רועים את האמונה.
להיוולד מחדש
כאשר אדם נכנס לסוכה הוא נולד מחדש ומתחדשים בו כל כוחותיו, כי הסוכה היא כמו בטן של אמא, כמו שכתוב (תהלים קלט): “תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי”, ואותו אדם היושב בסוכה הוא כמו בתוך בטן אמו.
ועוד, הסוכה היא בחינת חיבוק יד ימין שהקדוש-ברוך-הוא מחבק את האדם, ועל ידי מצוות סוכה כראוי נמשך חסד גדול על האדם ונעשה המתקת כל הדינים, אבל לזכות לכך צריכים לשמור על הדיבורים שמדברים בסוכה שיהיו בקדושה ובטהרה, ולא לדבר דיבורים פגומים שלא יהיה חלילה חיבוק של הסטרא אחרא, בבחינת (תהלים קמד): “אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר”, ושלא יתעורר חלילה בחינת סוכת נוצרים שעל ידי זה מתגברים האומות ח”ו.
אור התורה
בסוכה גם מאיר האור של התורה הקדושה, לכן אדם היושב בסוכה זוכה לתורה. כי נעשה בעצמו בחינת התורה, כמו שכותב רבינו הקדוש בליקוטי מוהר”ן (רסו):
“…כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה. נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה, נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה, כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת, הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת: “וְיַעֲקב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת” כַּנַּ”ל”
וזה מסביר מדוע עושים “שמחת תורה” דווקא אחרי חג סוכות, ולא בחג שבועות שהוא זמן מתן תורה, שלכאורה היה מתאים יותר לחגוג אז את שמחת התורה, וכמו שמבאר רבינו הקדוש (שם):
“…וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת הֵם אֶחָד, כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי א): “וְאַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ”, בְּחִינַת: “אִם לַבִּינָה” שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ”ל, וְעַל כֵּן תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת הוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה…”
אור גדול
עתה שאנו רואים על קצה המזלג מעט ממעלות הסוכה הקדושה, כיצד יוותר האדם על הסוכה ויפסיד את האור הגדול של חג הסוכות? כל אחד ישתדל ולא יחסוך מאמצים לבנות סוכה או על כל פנים להתארח כמה שיותר אצל מי שזכה שיש לו סוכה, ויוכל לזכות לכל המעלות הנפלאות – לשמחה, לאמונה, לבנים, להתחדשות כוחותיו, להיוולד מחדש, לתורה, להמתיק את כל הדינים ועוד ועוד.
ומובא בהלכה שצריך האדם להעתיק את מגוריו ולדור ממש בסוכתו כל השבוע, ויעשה הכל בסוכה – ילמד, יתפלל, יטייל, ישן, יאכל, ינוח וכו’ – הכל בסוכה. ובכל רגע ורגע שיושב בסוכה הוא מקיים בזה מצוות עשה מן התורה שאי אפשר לשער את גודל שכרה, לכן לא יצא האדם מסוכתו אם לא לצורך גדול.
כיצד בונים סוכה?
עיקר הסוכה הוא שיהיו בה לפחות שלוש דפנות יציבות, לכן אם עושה סוכה מבד צריך למתוח חוטי ברזל או קורות לרוחב הדופן במרחקים של פחות מעשרים סנטימטר אחד מהשני, מהקרקע עד לגובה מטר. וכן חובה שרק אחרי שיעשה המחיצות רק אז ישים את הסכך, ואם הקדים הסכך למחיצות הסוכה פסולה אלא אם כן ירים את הסכך ויניחו שוב לשם מצוות סוכה, וצריך שיהיה הסכך צפוף באופן שיהיה הצל מרובה על החמה.
כמה יסודות בהלכות סוכה
צריכים לדעת שעל פי הלכה יש חיוב לאכול לפחות את סעודת החג הראשונה בסוכה וכן כל סעודת קבע שאוכל בה לחם וכדומה – צריכים לאכול בסוכה. אכילת ארעי של פירות, או שתית משקאות וכו’, היא מותרת מחוץ לסוכה, אולם אנשי מעשה וחסידים מקפידים אף באלו ואינם מכניסים שום דבר לפיהם מחוץ לסוכה. עיקר החיוב שיש במצוות סוכה הוא השינה, שצריכים לישון דווקא תחת סכך כשר ואפילו שנת ארעי.
סוכה היא אחת מהמצוות היחידות שצריכים לכוון בקיומם, ככתוב בתורה (ויקרא כג מג): “לְמַעַן יֵדְעוּ דורתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם…” שפירושו, שצריכים לכוון בישיבת הסוכה שעושה כן על מנת לזכור כיצד ליווה הקדוש-ברוך-הוא את עם ישראל בצאתם ממצרים והקיף אותם בשבעה ענני כבוד שהגנו עליהם מהשרב ומהקור, וישרו את ההרים, והסירו הקוצים והרגו הנחשים והעקרבים והאירו להם בלילה וכו’, וצריך להגיד בפיו שהוא מקיים מצות סוכה לזכרון זה.
בכל יום צריכים להזמין את שבעת האושפיזין וביום של משה רבינו מתקיימת גם ההילולה של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע”א, שנפטר ביום שלישי של חול המועד סוכות ח”י תשרי לפני כ-200 שנה.
ויהי רצון שבזכות מצוות סוכה נזכה שיאיר לנו ולכל עם ישראל חסד גדול ונזכה לגאולה שלמה ולישב בסוכה מעורו של לויתן, במהרה בימינו אמן סלה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור