חלק ב’ – “ושבתה הארץ” שנת שמיטה והקשר לשבת
האם הארץ נחה בשנת שמיטה? לא ולא! בשנה השביעית האדם אינו מעבד את שדותיו, אולם האדמה ממשיכה להוציא את פירותיה ולגדל עשביה כבכל שנה ושנה.
חלק ב' – "ושבתה הארץ" שנת שמיטה והקשר לשבת
קו ההלכה 3031*
מהי מנוחה?
האם הארץ נחה בשנת שמיטה? לא ולא! בשנה השביעית האדם אינו מעבד את שדותיו, אולם האדמה ממשיכה להוציא את פירותיה ולגדל עשביה כבכל שנה ושנה. אם כך, איזו תועלת יש בשביתה כזו שהאדם אינו חורש וזורע, אולם האדמה ממשיכה להוציא צמחים ופירות? מבאר האלשייך הקדוש שאכן האדמה אינה שובתת וממשיכה בעבודתה, אולם הארץ קונה קדושה בשביתה זו. כשם שביום השבת האדם מתקדש בכך שהוא שובת ממלאכה, כך הארץ מתקדשת בכך שבני האדם לא מעבדים אותה.
מבארים צדיקים דעה נוספת, שמנוחה באה לידי ביטוי גם באפשרות ללמוד תורה ללא הפרעה ועם פנאי רב, כלומר חופשה לשבת וללמוד בנחת.
'שבת לשם – השם שובת עם בני ישראל'
רשי מסביר, 'שבת לשם-לשם השם', כשם שנאמר בשבת בראשית'. מה הקשר בין השמיטה לשבת קודש? האלשייך מסביר, שבת בראשית נקראת שבת לשם, משום שהשם יתברך שובת עם בני ישראל ששובתים בשבת ככתוב 'ביני ובין בני ישראל'.
כך גם בשבת הארץ, בשנת השמיטה הקדוש ברוך הוא שובת ביחד עם בני ישראל שמשביתים את שדותיהם. וכשם שבשבת זוכה האדם לנשמה יתרה, כך גם בשנת שמיטה שורה קדושה על הארץ.
עונג השמיטה כעונג השבת
הרמב"ן מסביר שכפי שכתוב בבראשית, 'וביום השביעי שבת וינפש' וזו הסיבה לאיסור מלאכה ביום השבת, כך נאמר בשמיטה 'שבת לשם' כי היא השביעית בשנים! מכאן הסיק רבי אייזיק שר, שכשם שבשבת יש עיקר להתענג 'וקראת לשבת עונג' כך גם בשבת הארץ, שנת השמיטה, צריכים להתענג על השם כמו בכל שבת קודש. ולא כפי שחושבים בטעות רק מה מותר ומה אסור, אלא אדברה לחשוב כיצד לשמוח ולהתענג על השם בשבת זו, כלומר שנת שמיטה!
