איסור אונאת דברים – חלק ב

 

 

        

לפעמים, עם ביטוי אחד אומלל שנפלט מן הפה, האדם עובר על מצוות רבות בבת אחת לא עלינו. זהו מצב הנקרא איסור חל על איסור, כפי שנלמד להלן:

 

 

א. ביזוי הזולת ביחידות. המבזה את הזולת סתם, ללא נקימה וללא מחלוקת[1], עובר בכל מצב על שש מצוות מדאורייתא[2]: משום לאו ד-לא תונו (ויקרא כה, יז), וגם משום ולפני עיור לא תיתן מכשול (ויקרא יט, יד), משום שמעמיד את המתבזה בניסיון ביטול עשה של "ואהבת", ולאוין של שנאה, מחלוקת, נטירה, ונקימה. בנוסף, המבזה עובר על לאו שלישי של הישמר לך פן תשכח את ה’ אלקיך (דברים ח, יא), וגם על שלוש עשין של ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח), את ה’ אלקיך תירא (דברים ו, יג), והלכת בדרכיו (דברים כח, ט).

 

ב. ביזוי הזולת ברבים. נוסף לאמור בסעיף א, עובר בלאו של ולא תשא עליו חטא (ויקרא יט, יז). ואם הלבין את פניו ברבים, כבר כרתוהו חז"ל מעולם הבא[3]. וכל זה למרות שהמבזה דובר אמת. אך אם דבר הגנאי של המבזה הוא שקר, חייב גם משום הוצאת שם רע[4]. ואם ביזה איש בפני אשתו, או אישה בפני בעלה, או אדם בפני חבריו, והבזיון גורם למחלוקת או למריבה, אז עובר המבזה על הישמר בנגע צרעת (דברים כד, ח)[5].

 

ג. ביזוי בעל מקצוע או סוחר ברבים. בנוסף לאמור בסעיף א ו-ב, המבייש בעל מקצוע או סוחר בפני אנשים אחרים, אם על ידי כך נפגעת פרנסתו, עובר המבזה בעשה נוסף של וחי אחיך עמך[6] (ויקרא כה, לו).

 

ד. ביזוי האישה. צריך להיזהר באופן מיוחד שלא לצער את אשתו בדברים, כי מתוך שממהרת לבכות, אונאתה מצויה[7]. וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז[8]. לכן, כל המבזה את אשתו עובר על תקנת חכמים, בנוסף לאמור לעיל בסעיף א.

 

ה. ביזוי הבעל. וכן ציוו חכמים על האישה שתהא מכבדת את בעלה ביותר מדי, ויהיה לו עליה מורא, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, ומרחקת כל שישנא[9]. לכן, אישה המבזה את בעלה עוברת על תקנת חכמים, בנוסף לאמור לעיל בסעיף א.

 

ו. ביזוי הורים. בנוסף לאמור לעיל בסעיף א, עובר בעשה של כבד את אביך ואת אמך (שמות כ, יב). ואם קילל הורה, עובר ב-ארור מקלה אביו ואמו (דברים כז, טז), ואז הוא מנודה לשמים[10], וחייב מכת מרדות בבית דין[11].

 

ז. ביזוי אשת אביו או בעל אמו. בנוסף לאמור לעיל בסעיף א, עובר בעשה של כבד את אביך ואת אמך (שמות כ, יב)[12].

 

ח. ביזוי אח גדול. בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו מאמו, ואפילו הקטן הוא תלמיד חכם וגדול בתורה יותר מאחיו הגדול, בנוסף לאמור לעיל בסעיף א, עובר בדרבנן[13].

 

ט. ביזוי חמיו וחמותו. בנוסף לאמור לעיל בסעיף א, עובר על עשה של והדרת פני זקן (ויקרא יט, לב)[14].

 

י. ביזוי ילדיו. אמרו חז"ל (שמחות, פרק שני), "מעשה בתינוק אחד מבני ברק ששבר צלוחית בשבת והראה לו אביו באזנו[15] ונתיירא מאביו והלך ואבד עצמו בבור… מכאן אמרו חכמים אל יראה אדם לתינוק באזנו אלא מלקיהו מיד או ישתוק". נמצא שבנוסף לאמור לעיל בסעיף א, ההורה המבזה עובר על מכשול בפני עיוור, שעלול להכשיל את ילדיו בכמה וכמה מכשולים כגון, ביטול כיבוד, שנאה, מקלה אביו ואמו, ואם מחמת הבזיון נחלשת דעתו של הילד וממעט בלימוד תורה, אזי ההורה המבזה עובר על ושננתם לבניך (דברים ו, ז), ועלול במקרה קיצוני להביאו לידי אבדן עצמו לדעת ח"ו.

 

יא. ביזוי אדם מבוגר אפילו עם הארץ, או תלמיד חכם אפילו צעיר, כל שכן תלמיד חכם מבוגר[16]. בנוסף לאמור לעיל בסעיף א, עובר על עשה של והדרת פני זקן. ועל איש חשוב עובר גם על ולא תחללו את שם קדשי (ויקרא כב, לב), משום שגורם לחילול השם[17].

 

יב. המבזה רבו המובהק, או צדיק, או מופלג שבדור. נוסף לכל האמור בסעיף יא, כאילו חולק על השכינה[18], ועונשו כבד מנשוא, ואין לו חלק לעולם הבא[19], וחייב נידוי, ובית דין מנדין אותו ברבים[20]. וגם, דלתות תשובה ננעלות בפניו[21].

 

יג. ביזוי דיין. נוסף לכל האמור לעיל בסעיף יב, אם קילל את הדיין, עובר בלאו של אלקים לא תקלל (שמות כב, כז)[22].

 

יד. המבזה אדם בבית כנסת או בבית מדרש. בנוסף לכל האמור לעיל בסעיף א, עובר על עשה ומקדשי תיראו (ויקרא כו, ב)[23].

 

טו. המבזה גר. בנוסף לכל האמור בסעיף א, עובר על וגר לא תונה (שמות כב, כ)[24].

 

טז. המבזה אלמנה או יתום. בנוסף לכל האמור בסעיף א, עובר על כל אלמנה ויתום לא תענון (שמות כב, כא)[25].

 

ההמשך יבוא, בעזרת השם.

 

 

הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net

 

* * *