שוכחים את כל הצרות ברגע אחד | פרק א’

האדם המופלא

האם ראית פעם אדם שחרב עליו עולמו והוא התחיל למרר בבכי, ולאחר שתי דקות קם ומתעודד שוכח כל מה שהיה ומתחיל הכול מחדש, צוחק ושמח ומלא בתקווה, ואפילו לא זוכר מה שקרה?

מה, לא ראית?

ברור שראית.

האם לא ראית אף פעם ילדים קטנים? כן. גם אתה היית כזה אי שם בעבר הרחוק. הצער והמשבר של ילד קטן כאשר נשברת לו מכונית הוא בדיוק כמו הצער של אדם בוגר שהרכב שלו עבר תאונת ‘טוטאל לוס’, או כפי שזה נקרא בעברית: ‘אבדן מוחלט’. בסך הכול כל העולם הזה הוא רק צעצועים, מה שאתה מרגיש כשהצעצועים שלך נהרסים – זה בדיוק מה שהילד שלך מרגיש באבדן הצעצועים שלו. והוא בוכה. לא סתם בוכה, מזיל נחלי דמעה, צורח. האימא מנחמת, מחבקת, מעודדת – והוא ממאן להתנחם.

והנה, לאחר שתי דקות אותו ילד רץ וקופץ, משתולל וצוחק, כאילו לא קרה כלום…

גם אתה יכול

תגיד לי את האמת – האם היית מתנגד להיות כזה? תחשוב כמה טוב וכמה נעים לשכוח כל צרה תוך שתי דקות, כמה טוב לשמוח וליהנות בכל רגע בחיים בלי שום קשר למה שהיה לפני רגע!

ומה שמעודד בכל הסיפור הזה שפעם כולנו היינו כאלה. זה טבע הטבוע באדם. אמנם התבגרנו, החכמנו, ההכרה והרגשות שלנו התפתחו, אבל האם זה אומר שעלינו לסבול? האם זה אומר שעלינו לזכור בכל רגע נתון את כל מה שעבר עלינו כל החיים? ברור שלא!

החכם לומד מכל אדם. אפשר וצריך ללמוד מהילדים הקטנים. סוד האושר בחיים וסוד הנעורים הוא היכולת של האדם לעורר את הילד הקטן החבוי בו ולהתחיל לשכוח מהעבר ולהתלהב מהחיים.

מה הסוד של הילדים?

מה תגיד? זה לא מתאים, זה לא שייך, זה ילדותי, זה טפשי, זה רק בגלל שלילד אין דאגות בחיים, וכדומה?

ברצוני לתקן אותך. התכונה הזו של הילדים לא נובעת מקטנות השכל שלהם ולא נובעת מהילדותיות שלהם, אלא היא נובעת מהתמימות שלהם! כן, זה לא טמטום אלא תמימות. ולכולנו חסרה הרבה מאוד תמימות. התמימות היא סוד האושר וסוד השמחה.

מה אתה מעדיף להיות “חכם” עצוב ומדוכא שבור ורצוץ או “תמים” ושמח ומלא חיות וזריזות, מלא בהתלהבות?

וחוץ זה התמימות היא לא חוסר חכמה אלא היא חכמה עמוקה, היא חכמת החיים.

היהודי החושב

בוא נעשה חשבון פשוט ותראה שאין שום הצדקה לצער ולעצבות שלך:

למה אתה עצוב? למה רוב בני האדם מדוכדכים או מדוכאים? על פי רוב זה בגלל משהו שקרה היום או אתמול. במקרים קיצוניים זה מקסימום בשבוע האחרון. אף אחד לא עצוב מהחלב שנשפך בשנה שעברה, או בגלל שנשברה לו צלחת מהסט היקר לפני עשרים שנה, ולא בגלל הצרות והבעיות והמריבות והחסרונות והקשיים שהיו לו בשנות בית הספר התיכון.

מה קרה לכל הצער הזה? האם עבר עליו חוק ההתיישנות? אם כבר מחליטים להצטער על העבר, האם לא היה ראוי לשבת ולהצטער על כל מה שהיה כל החיים?

אלא מה? מהכול כבר שכחת. הכול עבר. כמו שאומרים בערבית: ‘מה שהיה – מת’. וגם מה שקרה לך היום ואתמול קרוב לוודאי שלא תזכור עוד חודש וגם אם תזכור – אתה מן הסתם כבר לא תצטער מזה. נכון?

טעון גניזה

אז אם אתה מגדיר את עצמך כאדם בוגר ומבין ובעל שכל תעשה חשבון פשוט:

כמו ששכחת כל מה שהיה עד היום ואתה לא רואה שום צורך להצטער על הכול, כך תשכח את מה שהיה לפני רגע. הרי במוקדם או במאוחר אתה תשכח הכול – אז תחיה את העתיד כבר עכשיו. למה לך לסבול בחינם ימים או שבועות.

אם אתה לא מסכים לכך, אז לפחות תהיה אמתי עם עצמך: אם הצער של השעות האחרונות הוא סיבה להיות בעצבות – אז כבר תהיה בעצבות על כל הצער של כל החיים מאז שהיית קטן; אבל אם כל מה שעבר עליך בכל השנים הארוכות האלה הוא לא סיבה לצער וכבר שכחת מהכול, אז גם מה שעבר עליך בשעות האחרונות הוא לא סיבה לצער ותשכח הכול. תסיר הכול מלבך ותעביר אותו לאותו מקום שבו נמצא כל הצער של כל החיים אי שם בתאים האפלים שבמוח. שם תהא מנוחתם, שם תהא גניזתם, ושם תהא קבורתם.

תלמידים של הילדים

מה תגיד, זה קשה, זה לא אנושי? דע לך שזה בכוחך. זה הטבע שלך. כך היית כשהיית ילד. ואם כבר ‘שכחת’, תתבונן בילדים שלך ותלמד מהם. תפסיק לחשוב שאתה מבין את החיים יותר טוב מהם. תסתכל לאן ה”חכמה” שלך הביאה אותך, ולאן התמימות שלהם מביאה אותם.

הם לא טיפשים. הם מצטערים כשרע להם, אבל הם יודעים, על פי החכמה שטבע בהם הבורא, להתחיל מחדש בכל רגע ולשמוח ולהתלהב מהרגע ולא לתת לצער של לפני דקה להרוס להם את החיים היפים של הרגע הזה.

יתרונות השכחה

רבי נחמן מברסלב רוצה להביא את כולנו להבנה הזאת שבאמת נחיה כך, מאושרים ושמחים כמו ילדים. והוא עצמו היה דוגמה חיה לדבר הזה, לכן אמר על עצמו שדרכו היא שכל מה שעבר – עובר מדעתו באותו רגע והוא לא חוזר לחשוב ולהתבלבל ממה שהיה (שיחות הר”ן כו).

והוא נותן לנו עצה שהוא מכנה אותה “דרך עצה טובה גדולה מאוד”. והעצה היא פשוט לשכוח כל מה שהיה. כי בניגוד לרוב העולם שחושבים שהשכחה היא חיסרון ואפילו חיסרון גדול, בעיני רבי נחמן השכחה היא דווקא מעלה גדולה, כי המחשבות והבלבולים מכבידים מאוד על האדם, ואם לא הייתה שכחה, האדם היה זוכר כל מה שעבר וזה היה פשוט משתק אותו, והוא לא היה יכול להרים את עצמו לעשות שום דבר לא בגשמיות ולא ברוחניות.

מה שהיה היה

הכלל הוא שהמחשבות על העבר פוגעות באדם ומבלבלות את דעתו בכל תחומי החיים. ולא מדובר רק במחשבות של עצבות מדברים רעים שעשה או שעשו לו, אלא גם סתם מחשבות על דברים שעברו וחלפו: ‘למה קניתי את זה, ולמה לא אמרתי לו ככה, ואיזו טעות עשיתי כאן, וחבל שלא הלכתי לשם…’ המחשבות האלה יכולות להתרוצץ במוח במשך שעות ולשתק את הבן אדם, ובלשון רבי נחמן: “לעקם את לבבו ואת דעתו”. אבל עכשיו, על ידי השכחה, נשכח מה שעבר והוא יכול להמשיך בחיים.

והעצה לכל זה היא השכחה. יוצא שהשכחה היא ממש מתנה. בלעדיה היה האדם עלול להתמוטט חלילה. לכן אחי היקר, לאחר שעבר מה שעבר, תחייב את עצמך למחוק ולא לחשוב על זה עוד כלל. וזה אפשרי. ומסיים רבי נחמן ואומר: “והבן הדבר היטב, כי הוא דבר גדול מאוד”.

שים לב!

אמנם יש להעיר כבר כאן, שעצה זו מועילה לרוב האנשים ולרוב המקרים, כי באמת רוב האנשים מתעצבים ומתעצבנים מדברים של מה בכך. באותו רגע הם נראים גדולים ומאיימים אך בהתבוננות קלה ניתן לראות שהם בסך הכול שטויות. אבל בהחלט ישנם גם כאלה שקשה להם מאוד לקבל את הדברים כי הם סוחבים מטענים כבדים ביותר והדרישה פשוט לשכוח נראית להם בלתי אפשרית. אך אל חשש, גם עבורם ישנו בהמשך המדריך מענה עמוק ושורשי.

כמו כן לשכוח זו עצה טובה לפי שעה בשביל לקבל קצת אוויר וכוחות להמשיך בחיים. אבל השאיפה שלנו במדריך הזה היא לתת לך כלים להיפטר מכל סוגי המטענים השליליים ולשכוח ולמחוק מהלב באמת את כל המשקעים, וגם הקשים ביותר. והעיקר הוא שתגיע למצב כזה שבו כל האירועים האלה לא יגרמו לך ליפול מהשמחה אפילו כהוא זה.

ישנם גם כאלה שמצד הטבע שלהם יש להם מידה כזאת של עקשנות פנימית שהם לא מוכנים לשכוח, והם מתעקשים להנציח את הצער והתסכול שלהם. בדרך כלל אלה גם אנשים שקשה להם מאוד לסלוח ולוותר והם בוודאי חייבים טיפול מקיף יותר למען הרווחה האישית הכללית שלהם. לכן בהמשך נחזור לנקודה הזאת ונראה דרך טיפול עמוקה למשקעים קשים בנפש שתהיה בוודאי יעילה לכל סוגי הצרות והבעיות.

מוכנים לחדש כנשר נעורינו

ברגע זה למדת את השיעור הראשון בסדרת שיעורי השמחה המעשית שאנו רוצים להעביר לך כאן בסייעתא דשמיא. כל נקודה שתלמד כאן ותיקח ותיישם אותה בפועל – תעשה לך רק טוב ותשפר לך את החיים, גם אם לא תעשה את זה בצורה המושלמת ביותר. אבל…

אבל לפני כן אתה חייב להיות מוכן לשינוי.

חבר יקר, אפשר לדבר ולהסביר הרבה מאוד על השמחה. אבל אם תתעקש להישאר עם אותם דפוסי מחשבה ישנים וחלודים, אין סיכוי שתשתנה. רבי נחמן מלמד את כל העולם להיות בשמחה תמיד, והוא אמר שהוא לא אוהב זקנים. הוא אוהב ילדים וצעירים, אנשים עם תקווה, אנשים שמאמינים בחיים, שמאמינים שהם יכולים להשתנות. וזה ממש לא עניין של גיל. הגיל הוא סתם אשליה. זה רק עניין של מוכנוּת לשינוי. ולעולם לא מאוחר מידי להשתנות. גם זקן בן מאה יכול לשמוח ולהתלהב כמו ילד קטן.

הנה ראית כמה אתה יכול ללמוד מהילדים שלך או מהילדים האחרים שאתה מכיר. תן ללימוד הזה לחדור בך ותמשיך לפרק הבא עם רצון ללמוד וליישם, ולְפַנוֹת את המוח והלב מהתפיסות השקריות והמצומצמות, המוטעות והמגבילות. תיפָּתח לעולם של לימוד החכמה העמוקה של התמימות הנפלאה שהיא סוד הנעורים, סוד השמחה, סוד האושר, סוד הרעננות, סוד הבריאות בגוף ובנפש וסוד הצלחת החיים.

לסיכום הפרק: למדנו שני יסודות. למדנו שהבסיס לחיים מאושרים הוא היכולת לשכוח את כל העבר ולהתחיל מחדש בשמחה ובתקווה כמו ילדים. אבל למדנו יסוד עמוק יותר שכל ההתקדמות שלנו במהלך הפרקים הבאים תלויה בו, והוא שעלינו להיות מוכנים לשינוי וללמוד להיות תמימים ומאושרים.