“הצליני מקליפת המן עמלק!”

בשבת זכור, זו הנוכחית קוראים בספר התורה את הפסוקים המתארים את זכירת מחיית עמלק.

עיקר המצווה:

זכירה בפה את רשעותו של עמלק. קריאת פרשת “זכור” היא מצווה דאורייתא. לכן יזהר הקורא לקראה בקול רם כדי שישמעו כל הקהל ויכוונו לצאת ידי חובה, וגם הש”ץ יכוון להוציאם ידי חובתם. ואם שמע ולא כיון – לא יצא ידי חובה.

הרמב”ם מבאר מהי המטרה של מחיית עמלק ע”י זכירה בפה את רשעותו של עמלק, “מצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים. כדי לעורר איבתו”.

הבן איש חי אף מוסיף שמגמתו העיקר של עמלק היא לקרר, לצנן את האדם בעשיית המצוות, במילים אחרות ‘דחיינות’, בשביל מה עכשיו אם אפשר מחר או מחרתיים.. ובכך לקרר את אש החיות והשמחה והזריזות והנחישות לעשות ולקיים מצווה כאן ועכשיו!

קריאת מצות מחיית עמלק מביאה ליראת שמים טהורה. הציווי למחות את זכר עמלק, כי עמלק שם לו למטרה ח”ו להשכיח את התורה הקדושה.

כיצד ניתן למחות את קליפת המן עמלק?

על ידי קיום תורה ומצוות בהתלהבות הלב ובשמחה רבה. להוציא את הקרירות מן הלב, הדחיינות, העצלות והרדימות.. להכניס שמחה וכמובן לומר תודה לה’ על הכל, להינות ולשמוח במצווה ובזכות לקיים אותה. לא לקבל שום דבר כמובן מאליו..

תמחה את זכר המן עמלק מתחת לשמים ולא תשכח “מחה תמחה את זכר המן עמלק!”

הצילני מקליפת המן עמלק!

מובא בשם מוהרנ”ת זיע”א כי מי שיזכה לצעוק ארבעים יום טרם ימי הפורים: “הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר” יזכה להארת מרדכי ואסתר בעת קריאת המגילה

“ונזכה גם עתה בכל שנה ושנה להנס הגדול והישועה הנפלאה של פורים, להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאתנו קליפת המן עמלק וזהומתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם, ולטהר עצמנו מזהומתו בקדוש ובטהרה גדולה, ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר, נזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה, לשמוח תמיד בך שמחה וחדוה רבה באמת, ועל ידי זה נזכה לקדושת והארת הפרה האדומה ולקדושת פסח באמת ונזכה להיות שבמחה תמיד” (ליקוטי תפילות חלק ב, לז)