מסכת מנחות פרק ה משנה ו-ז

ה,ו  אלו טעונות תנופה ואינן טעונות הגשה–לוג שמן של מצורע, ואשמו, והביכורים כדברי רבי אליעזר בן יעקוב, ואימורי שלמי יחיד, וחזה ושוק שלהן, אחד אנשים ואחד נשים, בישראל אבל לא באחרים, ושתי הלחם, ושני כבשי עצרת.  כיצד הוא עושה:  נותן שתי הלחם על שני כבשים, מניח שתי ידיו מלמטן, מוליך ומביא, מעלה ומוריד:  שנאמר "אשר הונף, ואשר הורם" (שמות כט,כז).  ותנופה הייתה במזרח, והגשה במערב; ותנופות קודמות להגשות.  מנחת העומר ומנחת קנאות, טעונות תנופה והגשה.  לחם הפנים ומנחת נסכים, לא תנופה ולא הגשה.

ה,ז  רבי שמעון אומר, שלושה מינים טעונים שלוש מצוות, שתיים בכל אחד ושלישית אין בהן; ואלו הן–זבחי שלמי יחיד, וזבחי שלמי ציבור, ואשם מצורע:  זבחי שלמי יחיד–טעונים סמיכה חיים, ותנופה שחוטים, ואין בהן תנופה חיים.  זבחי שלמי ציבור–טעונין תנופה חיים, ושחוטים, ואין בהן סמיכה.  אשם מצורע–טעון סמיכה, ותנופה חי, ואין בו תנופה שחוט.