מסכת מנחות פרק יא משנה ט-פרק יב משנה א

יא,ט  שתי הלחם נאכלות אין פחות משניים, ולא יתר על שלושה.  כיצד:  נאפות מערב יום טוב, נאכלות ביום טוב–לשניים; חל יום טוב להיות אחר שבת, נאכלות לשלושה.  לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה, ולא יתר על אחד עשר.  כיצד:  נאפה מערב שבת, נאכל בשבת לתשעה; חל יום טוב להיות ערב שבת, נאכל לעשרה.  שני ימים טובים של ראש השנה, נאכל לאחד עשר.  ואינו דוחה לא את השבת, ולא את יום טוב; רבן שמעון בן גמליאל אומר משום שמעון בן הסגן, דוחה את יום טוב, ואינו דוחה את יום צום.

 

יב,א  המנחות והנסכים שנטמאו–עד שלא קדשו בכלי, יש להן פדיון; משקדשו בכלי, אין להם פדיון.  העופות והעצים והלבונה וכלי שרת–אין להם פדיון, שלא נאמר אלא בבהמה.