מסכת חולין פרק ג משנה ז-פרק ד משנה א

ג,ז  ובחגבים–כל שיש לו ארבע רגליים, וארבע כנפיים, וקרסולין, וכנפיו חופות את רובו; רבי יוסי אומר, ושמו חגב.  ובדגים, כל שיש לו סנפיר וקשקשת; רבי יהודה אומר, שני קשקשים וסנפיר אחד.  אלו הן הקשקשין, הקבועין בו; והסנפירין, שהוא פורח בהן.

 

 

ד,א  בהמה שהיא מקשה לילד, והוציא העובר את ידו והחזירה–מותר; הוציא את ראשו–אף על פי שהחזירו, הרי זה כיילוד.  חותך מן העובר במעיה, מותר באכילה; מן הטחול ומן הכליות, אסור באכילה.  זה הכלל–דבר שהוא גופה, אסור; ודבר שאינו גופה, מותר.