מסכת חולין פרק י משנה ד-פרק יא משנה א

י,ד  גר שנתגייר והייתה לו פרה–נשחטה עד שלא נתגייר, פטור; ומשנתגייר, חייב; אם ספק, פטור–שהמוציא מחברו, עליו הראיה.  ואיזה הוא זרוע–מפרק של ארכובה, עד כף של יד; והוא של נזיר.  וכנגדו ברגל, שוק; רבי יהודה אומר, שוק–מפרק של ארכובה, עד סובך של רגל.  איזה הוא הלחי–מפרק של לחי, ועד פיקה של גרגרת.

 

 

יא,א  ראשית הגז–נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשין.  חומר בזרוע ובלחיים ובקיבה, מראשית הגז:  שהזרוע והלחיים והקיבה–נוהגין בבקר ובצאן, בין מרובה בין ממועט; ראשית הגז–אינו נוהג אלא ברחלים, ואינו נוהג אלא במרובה.  [ב] וכמה הוא מרובה–בית שמאי אומרין, שתי רחלים, שנאמר "יחייה איש עגלת בקר, ושתי צאן" (ישעיהו ז,כא); ובית הלל אומרין, חמש, שנאמר "וחמש צאן עשויות" (שמואל א כה,יח).  חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס, חייבות בראשית הגז, דברי רבי דוסא; וחכמים אומרין, חמש רחלות גוזזות כל שהן.