מסכת חולין פרק ב משנה א-ב

ב,א  השוחט אחד בעוף, ושניים בבהמה–שחיטתו כשרה; ורובו של אחד, כמוהו.  רבי יהודה אומר, עד שישחוט את הוורידין.  חצי אחד בעוף, ואחד וחצי בבהמה–שחיטתו פסולה; רוב אחד בעוף, ורוב שניים בבהמה–שחיטתו כשרה.

 

ב,ב  השוחט שני ראשים כאחד, שחיטתו כשרה; שניים אוחזים בסכין ושוחטין, ואפילו אחד למעלן ואחד למטן–שחיטתן כשרה.  [ג] התיז את הראש בבת אחת, פסולה; היה שוחט, והתיז את הראש בבת אחת–אם יש בסכין מלוא צוואר, כשר.  היה שוחט, והתיז שני ראשים כאחת–אם יש בסכין מלוא צוואר אחד, כשר.  במה דברים אמורים, בזמן שהוליך ולא הביא, או הביא ולא הוליך; אבל אם הוליך והביא–אפילו כל שהוא, ואפילו באוזמיל–כשר.